אושר אובייקטיבי

 

אושר אובייקטיבי

את האושר יש לראות כביטוי של אובייקטיביות. לאדם יש צורך טבעי להיות אובייקטיבי. אובייקטיביות משמעה יחס ישר בין רוחו של האדם לעובדות המציאות. יחס זה פועל כאישור של העובדות – יסוד האושר – על פעילות חייו.

הקפדתו של אדם על יחס ישר כזה בין מה שמתרחש בתודעתו למה שמתרחש במציאות – והתאמתו את פעולותיו ליחס זה – הוא יסוד האושר שהוא חווה. חווייה זו היא הדרך בה חשה מערכת החיים שלו שהיא נמצאת ביציבות עובדתית טובה.

הדבר קשור לאמת; על האדם להיות אמיתי, כלומר להיות כפי שהאמת היא – בהתאמה לעובדות. אושר שאינו מבוסס על עובדות כמוהו ככל טענה שקרית – יש לשניהם עמידה רופפת, זמנית וסובייקטיבית – היא איננה אובייקטיבית.

המיקוד החברתי – זה שיש למטפיסיקן החברתי - סותר את האובייקטיבי; התשוקה להיתמך בעובדות הופכת, באמצעות הרוע, לתשוקה להיתמך באנשים – וזו מספקת רק לעתים רחוקות את מה שנחוץ לאושר.

נתונים נוספים