המודעות לאגואיזם

המודעות לאגואיזם

 

בזכות אין ראנד הגיעה המודעות לאגואיזם (במיוחד לאגואיזם הרציונלי) לדרגה שלא היה בה מעולם. דבר זה יכול להוות גורם מפתיע לגבי מי שמעריך את האגואיזם כמגמה טבעית של כל החיים, הדואגים קודם כל לעצמם. אך דווקא בשל כך ניתן ללמוד מה גרם לכך שיהיה צורך במודעות זו רק בעידן האחרון, שכן לפני כן לא היה בכך נחיצות.

 

טבעי שכל הקיים בעולם החי דואג לקיומו העצמי אך מעולם, לפני העידן שנפתח על ידי המודעות ההגותית למושג זה, לא היה צורך לעסוק בו ובמקומו בהווייה האנושית יותר משהיה צורך לברר מה חשוב יותר לאדם: גופו או רוחו? סוג כזה של ברירה איננה מעשית ולפיכך גם איננה בעלת משמעות לצורך חשיבה או הבנה – לא יותר מאשר יעסוק אדם בדיון לגבי השאלה באם צדו הימני של גופו חשוב יותר מצידו השמאלי. זוגות מסוג זה מהווים חלק משלם אחד ורעיון הפרדתם - כמו הרעיון להפריד בין עליות לירידות – אינו רק מגוחך אלא גם עומס מיותר על התודעה.   

 

באגואיזם יש לדגול רק כאשר יש לבחור בינו לבין האלטרואיזם. אך לפני היות האלטרואיזם לא היה צורך להדגיש כי על האדם לחשוב על עצמו או לדאוג לעניניו, כי היה זה טבעי שדאגתו הראשונה של האדם תהיה לעצמו כיסוד לכל ערך אחר. את האגואיזם יש לראות כצינור לכל התפתחות, כולל זאת הנעשית מתוך עזרה לזולת, בדיוק כפי שאין לראות בכך שהאדם אוכל בפיו וחושב בשכלו משום העדפה לא מוסרית של איבר כלשהו על הכלל. הצורך לדגול באגואיזם עולה רק כאשר מערערים על חשיבותו.