השיעור של קאנט

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 748

השיעור של קאנט

המקרה של קאנט הוא, אולי, הדוגמה המושלמת של הדרכים השונות שבהם ניתן לפרש את היחס בין מושג הידע לעובדות, כלומר לפרשנות העובדות. עובדת זהותה של התודעה האנושית – היותה בעלת מאפיינים מסויימים הקובעים את צורת תפישתה – אשר פורשה על ידי קאנט כמגבלה על יכולת הידיעה ולפיכך ככזו המערערת על כל יכולת הידיעה האנושית, פורשה, לעומתו, על ידי ראנד דווקא כהוכחה של יכולת הידיעה.

במקרה זה, שבו הולידה עובדה אחת שתי פרשנויות, נשאלת השאלה: האם העובדה שהתרבות בחרה בפרשנות של קאנט – ב"הוכחתו" את חוסר יכולת הידיעה של התודעה האנושית – היא תוצאה של מחשבה טהורה, היסק הגיוני – או, אולי, מדובר בבחירה שחושפת את ביקוש הרצוי, כלומר: שהמגמה האנושית שמיהרה לבחור מבין שתי התאוריות את זו שמאשרת את חוסר הידיעה האנושית חפצה בכך כדי לתרץ את עובדת הבחירות הרבות שעשתה, אשר הוכיחו את עצמן כמוטעות.

כי בזמן שקאנט, תהיה יכולתו הפילוסופית אשר תהיה, היה אדם יחיד, הגיעו מליוני בני אדם למסקנה שהוא צודק. ואין זה סביר שכל אלה הבינו את ההליך השכלי שלו בנושא זה במלואו. סביר יותר, שאחרי שנים רבות שבהן הקשיבו למנהיגיהם הרוחניים, אשר הביאום להאמין ביכולתו הדלה של האדם, נראה להם השיעור של קאנט תואם את מה שכבר ידעו.

אם נכון הדבר אז השיעור שאנו לומדים מקאנט איננו רק בפילוסופיה אלא גם בפסיכולוגיה חברתית.