בין מונופול למשנהו

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 713

בין מונופול למשנהו

פעמים רבות ניתן לשמוע לאחרונה, בהקשר העימות בין הממשלה וההסתדרות, כי מטרתה המוצהרת של הממשלה היא "לשבור את כוחם המונופוליסטי של ארגוני העובדים".

זוהי הטעייה, הנובעת ממדיניות הממשל המוטעית של ההגבלים העסקיים, המוציאה שם רע למונופולים; המונופולין הוא שלילי אך רק כאשר הוא מושג בכוח הזרוע – או, מה שמהווה אותו ענין בלבוש אחר – בכוח החוק.

מונופול כזה הוא שלילי מכיוון שהוא שקרי: הוא אינו מייצג שליטה אמיתית בשוק, כזו הנובעת מנצחון בשוק חופשי. נצחונו של מונופול ממשלתי אינו אלא הוכחה לכך שהוא פועל בכוח הזרוע, שכמוה כהודאה בכך שאין המפעיל אותה יכול לנצח בשוק בדרך הגונה.

במובן זה מהווה מונופול ממשלתי, כזה הנשען על חוק שהושג באמצעות כוח הזרוע של השלטון, הודאה בחולשה מבחינת יכולתו הכלכלית. לעומתו, מונופול שלא הושג בכוח הזרוע אלא בתוקף שירותיו, הוא צודק כי הוא אומר שצרכניו מעוניינים בקיומו. לפיכך אין סיבה מוצדקת לפגוע בו.

רגש הנחיתות שקיים ברשותו של שלטון המפקח על המונופולים הכלכליים הוא תוצר של הבנה כמוסה שגם המונופול הכלכלי – בדומה לשלטון הדמוקרטי – משיג שליטה בשוק בזכות הצבעת הציבור. אלא שלא כמו במשטר הנהוג במדינות ריכוזיות, המונופול הצודק חשוף לביקורת ציבורית ועלול לאבד את שליטתו בכיפה בכל מקרה של מחדל ביצועי.