בין חומר לרוח

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 704

בין חומר לרוח

לכל מי שעיניו בראשו ברור כי בחברה מודרנית די לעתים קרובות במאמץ של שעה בשבוע כדי למלא את צרכיו החודשיים או השנתיים של אדם. אך הממשלה העריצה של ימינו, הבוחשת בקדירת הכלכלה ובוזזת את האזרחים, מעמידה לפני איש הרוח את הברירה להיות עשיר ברוח – כלומר עני - או בחומר.

אם היית מעמיד לפני אריסטו, בטהובן או מיכלאנג'לו את האפשרות לעבוד עבודה נוחה בעיריה או במשרה ממשלתית ולשלם על כך בחוסר היכולת לפעול רוחנית הם לא היו מקבלים את ההצעה. אך אם היו מבינים שבחירה בפעולה רוחנית אומרת שהם עלולים לגווע ברעב הם היו חושבים פעמיים.

עצם העובדה שהיוצרים הגדולים של האנושות בחרו, על אף שהדבר היה מביא אותם לדלות קשה, להעדיף לפעול כבני אדם – כיצורים רוחניים ולממש את יכולתם הרוחנית – מעידה על כך שהתרבות האנושית היתה בעלת יכולת להכיל בתוכה התחשבות בצרכיהם של אנשי רוח גדולים, גם אם הקדימו אלה את הדורות שבהם חיו. אך מי יודע כמה ומה שילמו יוצרים על כניעתם לחשש מפני עוני החומרי, כפי שאכן קרה לרבים – שבחרו בעושר על פני יצירה.

אולי תשובה מסויימת לשאלה זו קיימת כבר בעצם העובדה שמזה זמן רב לא צמחו בקרבנו אנשי רוח גאונים כדוגמת מוצרט או שכספיר, המפיקים יצירות אמנות שוות לכל נפש. מן הסתם, אם הופיעו בני אדם בעלי כוח יצירה מסוג זה בעולם, וחפצו להתקיים בו באופן שמבטיח את קיומם החומרי, ניתן למצוא אותם בתפקידים של מנהלי מחלקה בהיררכיה ביורוקרטית כלשהי...