הכרחיות ה"אני"

הכרחיות ה"אני"

את היחס בין האני למה שאינו אני ניתן לראות כמו היחס בין ה"טעים" ל"מזין"; ה"אני" הוא הממשות שבאמצעות חוייתה מושגים הערכים.; כל נסיון "לעקוף" או "להתחמק" ממנה – וקל וחומר לנסות שלא לקחת אותה בחשבון, כמו היתה דבר שלילי, משמעו יציאה נגד מרכזיותה והכשלה של כל פעולה במציאות, שכן כל פעולה מבוצעת על ידי "אני" כלשהו.

בסופו של דבר יציאה נגד החומר, הגוף וה"אני" היא צורה אחרת של הצדקת הקרבת היחיד על מזבחות שונים ורבים שלעתים נקראים "הכלל" ולעתים "אלוהים". ואולי זוהי ההזדמנות ללמוד כי אין הבדל עקרוני בין דמות האל ואופן  יישומה על ידי האדם לבין יחסו אל מושג ה"אני" כמייצג של מהותו שלו.

מבחינה זו יש תואם בין הכרחיותם של המושגים המכוונים את תשומת הלב של היחיד אל עצמו ואלה שמכוונים את מודעותו למושג שבאמצעותו הוא מתמקד במה שמעליו.