תכלית, עבר, עתיד ונצח

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 788

תכלית, עבר, עתיד ונצח

אחד המצבים הנוראים ביותר שאליהם עלול היחיד להתדרדר הוא מצב שבו לא יידע מי או מה טובים או לא טובים עבורו. מכיוון שטוב ורע מוגדרים בהקשר של תכלית, מצב שבו אין האדם מזהה מה טוב ורע עבורו מעיד על כך שאדם כזה הוא חסר תכלית - או, לפחות, תכלית מוגדרת.

הקו הישר של היחס בין הרצון לתכלית איננו מאפשר קוים עגולים של חוסר תכלית. מכיוון שהתכלית היא היסוד לאושר, על אדם לא מאושר להביא את עצמו למסלול תכליתי – למצב שבו יוכל לראות לאן הוא הולך.

רק במצב שבו יכול אדם לראות את מסלול הליכתו ומה שבסופו הוא יכול להעריך נכונה אם הוא בדרך הנכונה אל תכליתו, ובאם הוא קרוב או רחוק ממנה.

אם שכח אדם לאן הוא הולך, כדאי שיברר מאין בא. פעמים רבות, בירור השורשים הוא גם בירור הפירות, וזה גם מה שמסביר מדוע נוטים אנשים שמזהים כי הם נמצאים במצב שבו לא ברור להם מה תכליתם, לחזור אל המסורת; זוהי פעולתו הטבעית של זה ששכח, כדי לנסות להיזכר. בהקשר זה כדאי לראות כי מה שעבור אנשים מסויימים מיוצג על ידי בחינת המסורת הדתית של קודמיהם, מיוצג על ידי אחרים במה שקרוי "נוסטלגיה", שיכול להיות נהיה אל כל מה שהיה בעבר, אשר קשור לערכים שאדם מסויים חש כלפיהם כי הם מבטאים ערך חיובי כלשהו.

עם זאת, שומה על אדם לזכור כי "דע מאין באת" מוצדק רק בהקשר של "דע לאן שאתה הולך". סקירת העבר והישענות עליו צריכה להיעשות לצרכים של הגדרת תכלית אנושית כללית ואישית פרטית. ויש לזכור כי גם לימוד העבר, בהקשר זה, נעשה למטרת העיסוק במה שאף פעם לא עבר.

השאיפה אל העבר בגלל מה שלא עבר היא שאיפה אל הנצחיות, שניתן להגדירה כמה שהוא בעל ערך תמידי שאיננו משתנה לעולם. זו משמעותם של המדעים הנוגעים בקלאסיקה, כלומר במה שערכו קיים לנצח. לפיכך הגדרת התכלית, תהיה אשר תהיה, היא יותר זיהוי צרכיו של היצור האנושי ברמה הפילוסופית ולא כל כך הגדרת תכנית עתידו של האדם.

כשלומד אדם נוסחאות יסוד בחשבון, קרוא וכתוב, ילוו אותו אלה עד סוף ימיו לכל אשר יילך. לרוב הוא איננו נותן את דעתו על היות חומר זה תרומתם של דורות העבר לחייו שמתנהלים כאן ועכשיו - וכך הוא לגבי כל הידע הנצחי שהוא רוכש.

למעשה, לא מן הנמנע שאדם יגלה, תוך כדי סקירת עברו, כי הוא פועל כל חייו לתכלית ראויה וכי כל מה שחסר לו הוא דרגה של הכרה מודעת לפעולת החיים שלו ולא פעולה שונה ממה שעשה עד כה.לעתים קרובות יהיה זה הערך שישיג כתוצאה מהתקרבות לקלאסיקה - הנצח המעשי.