שלום והשלמה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 759
שלום והשלמה
הפילוסופיה והפסיכולוגיה של משרתי הרוע
כשאדם מאמין שכוח הרוע גדול מזה של הטוב, מייצג הדבר את תפישת המציאות שלו, את מה שהוא רואה כמייצג את חוקי המציאות. ואז הוא רואה כל פעולה של התנגדות לרוע כ"לא ריאליסטית" (בלתי מציאותית) והוא מוקיע אותה כלא מעשית. לכן, "אידיאליסטים לא מעשיים" הם הכינוי השגור, בפי משרתי הרוע, למייצגי הטוב, הנלחמים למענו.
לכן, מטיפים משרתי הרוע לא רק לשיתוף פעולה עם אויבים, במסגרת "הסכמי שלום" ושאר חוזי-סרק, אלא – ובעיקר – להשלמה עם העולם, שאותו הם רואים כמערכת "סגורה" של חוקים ותהליכים שעל האדם לקבל מבלי להתנגד להם. מבחינה פילוסופית-גרידא, יש לציין כי בתפישתם המדינית הם שוגים בכשל לוגי מובהק באמצעות בלבול בין מטפיסיקה ופוליטיקה: ללא צידוק, הם מביאים את תפישת העולם המטפיסית שלהם, שעיקרה מטריאליזם, אשר רואה את המציאות כמהות חומרית, למצב שבו היא נראית להם כביטוי של העולם האמיתי.
התוצאה לכך היא שבאמצעות תמונת העולם החומרי שלהם הם תופשים רק היבט אחד של המציאות, שאותו הם רואים כמהות העולם כולו. דבר זה מבטא את השקפתם הפילוסופית היסודית לגבי טבע הרע ככוח השולט במציאות וגם, בו בזמן, את הפסיכולוגיה שלהם, המושפעת מגורמים חומריים ומתייחסת אליהם גם בהגדרת תכליותיה.
משרתי הרוע אינם רק אלה הפועלים באופן ישיר, ברמה הפיזית, במערכות הצבא של אויבי האדם, אלא כל מי שמסייע לצבא זה מתוך השתלבות במערכותיו. בעולם של היום, המקום בו מוצא לו הרוע את הנוחיות הגדולה ביותר להתבסס ולפעול בו הוא החברות החולות. חברה חולה יכולה להיות אחת מן החברות הדיקטטוריות, המייצגות את הרוע באופן בולט, על ידי דיכוי פעיל של הטוב באמצעות רצח, שיעבוד ועינויים – או אחת מהחברות הדמוקרטיות, אשר בהן מסווה הרוע את עצמו כהנהגה נבחרת, העוסקת בשליטה באמצעות החוק – ואז הוא קשה הרבה יותר לאיתור.
בחברות מן הסוג השני, אשר רבות מהן נתפשות כחלק ממה שנקרא בטעות "העולם החופשי", הגיע הרוע לרמת תחכום מירבית, אשר חשיפתו מחייבת לימוד ומיומנות מיוחדים. זה שאיננו ניחן בידע או במיומנות חשיפה זו עלול להיות משרת רוע מהסוג החמור ביותר אף מבלי להיות מודע לכך. בין היתר, עלול אדם כזה לסייע למנגנוני הרוע באופן פעיל על ידי נסיון לפעול למען הטוב באמצעות השגת עמדה במנגנון רע ביסודו. בשל כוונותיו הטובות, אדם כזה עלול להיות בטוח בכך שמעשיו מוסריים, טובים ומוצדקים.
הבה ניקח, לדוגמה, אדם המשמש כפקיד רשות בחברה דמוקרטית בת זמננו: פקיד עיריה, גובה מס או עובד סוציאלי. כל אחד מבני האדם האלה עשוי להיות בעל רצון טוב אך בפועל הוא משרת רוע מובהק, שכן זרועות המשנה של שליטת הממשל מבצעות, למעשה, את פגיעתם באזרחים דווקא כאשר אחד מבעלי הכוונות הטובות מצליח להביא תועלת לאחרים.
אם חפץ אדם בעל כוונות טובות, המוצא את עצמו במנגנון של רוע, לפעול לתועלת בני האדם בחברתו, עליו ללמוד פילוסופיה; רק בידיעה המדוייקת לגבי זכויות האדם ולגבי ההשלכות המדוייקות של פעולות הממשל יש משום פתרון לבעיות הרוע בחברת ימינו.
בהקשר של הסכמי שלום, במיוחד, יכולה להיות ההסכמה עם גורמים שהיו אויבים פעולה של השלמה מוסרית, שבה הרוע מפסיק להסב נזק לחפים מפשע - או פעולה של השלמה לא מוסרית, שבה מעניק הטוב לרוע אפשרות להמשיך בפשעיו. רק מי שמגדיר באופן מדוייק את ההבדל בין שני אלה יכול לדעת באם ההסכם שעשה עם הרוע הוא ביטוי של שלום אמיתי או רק של השלמה...