שברון ערכי
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 743
שברון ערכי
ערכים מטפיסיים אינם ניתנים לביטול. אם אחד מערכי היסוד של הזהות האנושית הוא החירות, אין אפשרות במציאות שיהיה אדם שהחירות איננה נחוצה לו. אך קיימת אפשרות שיעריך אדם שקיימים ערכים מוטעים, כמו ערך עבודת האלילים, ולגבי עכרים מסוג זה יכול להיווצר משבר אמונה שיסלק אותם מן האנושות.
משבר ערכי נוצר כאשר ערכים אינם עומדים בלחץ והם נשברים. מתי קורה שערך נשבר או מה צריך לקרות בכדי שערך יישבר? כאשר מתגלה שהוא איננו מותאם לדרישות המציאות. כאשר, למשל, הוא מוחזק על יגי המאמינים בו בכוח הכזב הדוגמטי ואז הוא נתקל בהתנגשות מרסקת עם עובדות מציאות.
זו הסיבה שבשלה על ערך להיות ברמה פילוסופית עקרונית מחד וגם להיות כזה הנבדק במדוקדק בכדי לראות שהוא מותאם למציאות לא רק באופן כללי אלא גם ב"פינות" העדינות שלו, כמו חלק בפאזל שנמצא בתהליך דינמי.
טעות עקרונית הנפוצה בין בני אדם כשמדובר בערכים היא לחשוב במונחים אפלטוניים, כלומר לחשוב שערכים אינם צריכים להתאים למציאות במדוייק, כלומר שאין קשר בין ערכים למעשה מחוייב המציאות. אז בדיוק יקרה שערכים יישברו כי הם לא יהיו מוכנים לעמוד במבחן המעשי ואז גם עלול להיווצר מצב שבו אנשים ימשיכו להחזיק בערך מצד אחד ובמעשה לא מתאים לו מצד אחר, בהנחה שהמעשה איננו חייב לדמות לערך ושערך איננו קשור למעשה. זה, למשל, כשלעצמו, הוא ערך לקוי ומסוכן, מסוכן מכיוון שהוא עלול לייצב מצב של ניתוק בין מערכת הערכים לבין המציאות. כמו שקורה כשנשבר איבר ואיננו מאוחה בצורה טובה, יהיה הכרח לשבור אותו שוב בכדי שהאיחוי יתבצע בצורה טובה.
על ערכיו של אדם להתאים למציאות; ערך צריך להיות מוחזק בצורה יעילה גם מבחינת כשירותו הלוגית, כלומר התאמתו המטפיסית הכללית - וגם מבחינת שימושיותו, כלומר: התאמתו המסויימת. על אדם המחזיק בערכים לדעת לא רק את הגדרתם הכללית אלא איך כל אחד מהם מבוסס מבחינה פילוסופית מחד – ואיך הוא בא לידי ביטוי במציאות של חייו מאידך.
ערך נכון, מוסרי, מאופיין בהיבט המטפיסי שקיים בטבעו, שמתבטא בעוצמה שאין בידי שום מקרה לפגוע בו עד כדי שבירה או חיסול. שום מוות או פציעה, שום פגיעה ברכוש או בחיים לא יערערו ערך כמו אהבת האדם, כל עוד יהיה לאהבה זו יסוד אמיתי. אך די בכך שיסתבר לאדם המחזיק בערך זה כי מבחינה מושגית אין לערך האהוב עליו על מה לסמוך, כדי להגיע לשברון ערכי. מי שאהוב לעולם לא יוכל להיות לא אהוב, כל עוד לא בגד באוהבו, אך מושג האהבה, אם לא יוגדר כהלכה, יכול להתמוטט.