עזרה הדדית, קפיטליזם ומציאותיות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 726
עזרה הדדית, קפיטליזם ומציאותיות
המציאותיות דוגלת בקפיטליזם כבשיטה המתאימה ביותר למין האנושי. דבר זה מנוגד בגישתו לגישת רוב המתנגדים לשיטה זו, הרואים אותה כמבוטאת בעיקר באיבה וסכסוך המאפיינים (לשיטתם) את התחרות הקיימת בכלכלה חופשית.
אך הקפיטליזם מבוסס ביסודו על שיתופיות; דבר זה מתבטא קודם כל בהסכמה הקיימת בשוק החופשי בין בני אדם המסכימים על עיסקאות שבהן מרוויחים כל המעורבים. השיתופיות נמצאת באופן מובנה בכל מוצר שמערב יותר מאדם אחד בייצורו, שיווקו והשימוש בו. עזרה הדדית היא צורה של שיתופיות. לפיכך, יש לראות את הקפיטליזם כמתאים מטבעו לעזרה הדדית.
העובדה שבני האדם בתרבותנו מניחים שיש ניגוד בין קפיטליזם לעזרה הדדית מבוססת על ההנחה כי הקפיטליזם מבוסס על ניגודי ענינים בין בני אדם. הנחה זו נובעת מהתיאוריה השמאלנית היסודית (סוציאליזם מרכסיסטי) השולטת בציבור, הגורסת שבכלכלה מתקיימת מלחמה בין מעמדות חברתיים, בין עשירים לעניים, בין יצרנים לצרכנים ועוד.
אך כאמור לעיל הקפיטליזם הוא שדה השיתופיות האנושי, שכן כל הכלכלה האנושית מבוססת על כך שבני אדם סוחרים בתוצרים, שירותים ועמל – ולכל המעורבים בתהליכים אלה יש ענין לקבל, לצורך שגשוגם, את שיתוף הפעולה של האחרים. בהתאם לכך ובניגוד לתמונה הקודרת המצויירת על ידי הסוציאליזם, היצרנים אינם נלחמים בצרכניהם אלא להיפך: דווקא כדי לקיים מסחר נושא רווחים הם מעוניינים ברווחתם של הצרכנים.
חברה מציאותית היא כזו שבה בני האדם העשירים מעוניינים בטוב העניים, שמהם הם מפיקים את רווחיהם, מתוך הסתמכות על בחירתם. שלא כמו בחברות שבהם ממשל פושע מפיק את רווחיו מבזיזת אזרחיו, בעל ההון אינו רואה כל יתרון מעמדי על העני - והרבה יותר משהוא נלחם בו הוא מסייע לו.