כבוד לטפשים
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 886
כבוד לטפשים
המושג "טיפש" נובע ממערכת מוסרית שבה אינטיליגנציה נמוכה היא נושא לבוז. אך בוז אינו הרגש הנכון להתייחסות לתכונות הקיימות במבנה הרוח האנושית, כמו שאר נתוני מבני האישיות. מידת האינטיליגנציה שיש ליחיד היא ענין מבני שאינו בבחירת האדם ולכן אין לייחס לו פחת או פגם מוסרי. ויודעים אנו יותר מכך: יודעים אנו שאנשים כאלסוורת טוהי, למשל, רחוקים מלהיות טפשים, ועל אף זאת הם ראויים לבוז בשל בחירתם להפעיל את האינטיליגנציה שלהם בדרך לא מוסרית.
היותו של אדם פחות חכם אינה סיבה לפחת של זכויות או להערכתו הפחותה מאחרים בהקשר של מערכות יחסים, כי בכל רמת אינטיליגנציה יכולים אנשים להחליף ערכים זה עם זה והקפיטליזם החופשי מבוסס על כך שזה שיודע איך לייצר וידאו יוכל למכור אותו למי שיודע "רק" לגדל ירקות כי לשניהם יש מה להציע זה לזה.
אסור שהעובדה שאנשים אי רציונליים בחברתנו הם לרוב לא מוסריים תגרום לנו לקבל קשר זה באופן גורף כעיסקת החבילה שנכפית לרוב דווקא על ידי אותם הטוענים ל"התחשבות" בחסרי היכולת – כי לכל יצור חי בריא, בכל רמת אינטיליגנציה (וקל וחומר לאדם), יש יכולת התואמת לעצמו, המאפשרת לנו לשלב אותו במערכת מורכבת של חיים שבה יתפוס את מקומו בצורה שתביא רווח לו ולאלה שבחברתו.
המילה "טיפש" כוללת גנאי בלתי מוצדק בדרך כלל – אלא אם כן היה ענין מוסרי הכרוך בבחירתו של האדם שלא לדעת משהו, כמו רשלנות בידע או זלזול בחוכמה.
האדם יכול לחיות בשלום, לערוך עסקים ולהרוויח בכל תנאי הקיום ובכל רמת ידע שהוא נמצא בה (ויהיה זה מגוחך אם ילעג האדם לדגי האקווריום על רמת תבונתם הנמוכה או, להבדיל, שמורה ילעג לילדים שהוא מלמד על "טפשותם").
אדם גם לא ימצא לנכון להתייחס אל תינוקות רכים כאל טפשים, במיוחד כשהוא נהנה מהם בלי קשר למידת חוכמתם – בהתאמה לכך הוא ימצא שיש לו מה להרוויח לא רק מבני אדם שאינם נבונים אלא אפילו מבעלי חים מסוכנים ביותר – ודבר זה יכול ללמוד כל מי שנכנס לגן חיות...
מבחינה זו נשמרות זכויות האדם בכל רמות האיטיליגנציה שלו והדיון לגבי מידת הבנתו – אם בכלל - צריך להיות בנושא מוסריותו. שכן, אם הוא מוסרי הוא ממילא יצרן ולא רק שככזה הוא איננו פוגע בזכויותיו של אדם אחר אלא שממילא אין צורך לפגוע בו, רוחנית או גופנית, שכן הוא איננו מהווה איום לגבי איש.
חשוב שיהיה האדם מוסרי - ודבר זה אינו תלוי בשום צורה במידת התבונה שלו. מכיוון שעצם המוסריות מצהירה על כך שהוא יצרן ולפיכך יש מה להרוויח ממנו הוא ראוי לכבוד יסודי על כך גם אם לא נמצאים עימו בקשר עסקי.
ממילא נובע מזה שבחברה בריאה, גם אם יש לאדם מגרעות מבניות – ולא רק מבחינת יכולתו השכלית אלא אולי אפילו ברמת נכות או מחלה) יהיו הן בעייתו שלו בלבד ולא יחולו על אחרים או יטרידום – כי בחברה אנושית הגונה בני האדם ישתפו פעולה ויסחרו זה עם זה בהנאות וערכים חיוביים רווחיים בלבד - ואם תהיה לאדם מגרעת כלשהי יפעל הוא בעצמו כדי שלא תיגרם בגללה בעיה לאחרים.