תיאום בין-דיקטטורי
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 707
תיאום בין-דיקטטורי
בחברה הפראית העתיקה התקיים במשך דורות רבים הסכם עתיק, שמעולם לא הוצהר בגלוי, שלפיו זקני השבט, הרואים את הצעירים והמוכשרים מהם כאיום מתמיד על שליטתם, שולחים אותם להילחם זה בזה, כדי להתיש את כוחם, לדלדל אותם ולהשאיר להם, לזקנים, את ההנאה שבשליטה על היושבים בבית – ופעמים רבות, ביושבותיו.
דוגמה לסדר דברים זה מהוות מדינות הדיקטטורה המוסלמיות, שמתנהלות עדיין לפי ערכים עתיקים, שבהם נשמר מקומו של השליט בלתי פגיע, על ידי מערכת אכזרית של חוקי שליטה שאינם מאפשרים שום סוג של תנועה לשינוי. בחברה זו מתחלפת האדרת אך לעולם לא הגברת; הטכנולוגיה והכסות החיצונית שלובשת החברה המוסלמית בת זמננו עושה מאמצים להידמות למתרחש בתחומים אלה בארצות המערב, אך מתוך הקפדה חמורה על כך שהשלטון ישאר בידי השליטים ה"מסורתיים".
בחברה המערבית הגיעו לשלב גבוה מאד של התעלמות מעובדות פעילות מסוג זה. התעלמות זו משמשת כמסכה פסיכולוגית שבה מגן אדם על עצמו מפני מודעותו המוסרית. הוא משתמש ב"סדר הדברים כפי שהוא" כמוסכמה הראשית, כביטוי של מה שהוא כביכול השכל הישר והמציאות ההכרחית. זה מה שמאפשר לשמור על מצב של אי מוסריות ועוול כמצב קבע למשך דורות רבים. זהו, למעשה, ההסבר לפוליטיקה המעוותת שמנהיגים מדינאים שמאלניים באיזור המזרח התיכון, כאשר הם "מתאימים" את רמתו המוסרית של המשטר הדמוקרטי לאלה של משטרי המדינות הגובלות עם ישראל.
אך על אף הנסיון הרב להגיע, במסגרות הדיקטטורה הישראלית, להסכמה עקרונית עם העוול הממוסד האופייני למדינות האיסלם והעולם השלישי, נדון זה לכשלון כי אי ההתאמה הערכית גדולה מדי. וזו, באופן יסודי, גם הסיבה להמשך הסכסוך.