ניצולו הנכון של הטבע
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 785
ניצולו הנכון של הטבע
בניגוד למיתוסים הנפוצים של השמאל, הרואים את ה"קפיטליסט" ככזה שתאוות הרווחים שלו "פראית" ולכן הוא מאיים על הטבע, האמת היא שבכל מקום שבו ניתנה יד חופשית ליוזמה הפרטית, ניצל הטבע ולרבים יותר ביחס התאפשר ליהנות ממנו. זה גם לא מקרי שהמקומות שבהם קיבלו שומרי הטבע את מירב סמכויותיהם ותקציביהם שייכות לעולם החופשי, שבו קיימות הארצות שבהן ניתנו ליוזמה הפרטית, ליחיד ולשוק החופשי אפשרויות הפעולה הגדולות ביותר.
מצער הדבר, עם זאת, שארגוני איכות הסביבה, שלא צמחו במדינות העולם השלישי, שבהן עדיין מתים רבים ברעב עם כל בצורת והנתינים אוכלים את שאריות השורשים בעונות הרעב המחזורי, אינן מכירות בטבעו של החופש הכלכלי שאיפשר להן את משאביהן. באמצעות חופש הפעולה שניתן להן בעולם החופשי הן פוגעות ביכולתו של האדם להתמודד עם הטבע - והדרך הראשונה שבה הן עושות זאת היא הלחץ שהן מפעילות כדי להעביר את אוצרות הטבע הלאומיים במדינה שבה הם נמצאים לידי פיקוחו של הממשל. במדינת ישראל, למשל, תורמת ההעברה הקבועה של איזורים טבעיים לידי ארגונים ממשלתיים לירידה במספר האזרחים הנהנים מהם.
מדינות שבהן מחזיקה המדינה במשאבי הטבע וקובעת על יסוד שליטה ריכוזית מי יהנה ממשאבים אלה מפקידות, פעמים רבות, את מקורות הטבע הללו בידיים בלתי מתאימות, אשר מביאות לנזקים ולעתים אף להשמדה של אוצרות טבע. לעומת זאת, אדם פרטי שמחזיק ביסוד טבעי דואג לו כפי שכל אדם דואג לרכושו הפרטי: במלוא האחריות, הרצון וההקדשה. בידי אדם כזה תטופח ותפרח כל מהות טבעית – ואם יש לה פוטנציאל כלכלי – היא תטופח ותפרח ביחס ישר לפוטנציאל זה כדי לממש אותו.
לעתים קרובות, הרעיון המתנגד להפקדת אוצרות טבע בידיים פרטיות מבוסס על המחשבה שהשאיפה של בעל הרכוש לנצל את רכושו לטובת רווחים תגרום לו נזק, אך מדובר באי הבנה של מושג הניצול, בהקשר של משאב טבעי; החשש מפני ניצול קיים רק אם מושג הניצול נתפש כשלילי אך אם ניצול מובן כהלכה – כמיצוי כוח והבאתו לידי פועל – לא רק שהניצול אינו שלילי אלא להיפך: כפי שמוכיח טיפולם של מגדלים נאורים את בעלי החיים או את אוצרות הטבע שברשותם, מבוסס טיפול זה על ידיעת זהותם של אלה וכבר בעובדה זו יש משום הבטחה של איכות חיים והמשך חיובי לגזעים הנמצאים בידיהם.
די להתבונן בהבדל שקיים בין פרה הולנדית לפרה ערבית כדי להבין את הקשר בין מידת רווחתו והתפתחותו של בעל החיים לבין מידת היותו "מנוצל" על ידי בעליו. הסטורית, למדו חברות עשירות לגדל את הצמחיה ובעלי החיים שברשותם בצורה שתניב מהם את המיטב, בהתאמה לטבעם ויכולותיהם הטבעיות. בצורה זו, עלו בקנה אחד ניצול הטבע ורווחתו.