ניגוד ענינים?

ניגוד ענינים?

איכר המאכיל את פרתו באוכל לא מתאים יגרום להפסד שלו ושל פרתו כאחד ואילו איכר שנותן לבהמתו את הטיפול המתאים לטבעה ולזהותה יביא לרווח של שניהם.

נשאלת, על כן, השאלה: האם לא יוכל, אם כך, עריץ חכם להביא לרווח שלו ושל נתיניו כאחד על ידי שיספק להם מה שמתאים לטבעם?

תשובה: לא, מכיוון שבני אדם דורשים בטבעם, כתנאי יסודי, חופש – וחופש, בהגדרה, אינו יכול להיות מסופק על ידי אדם אחד למשנהו. לשום עריץ אין אפשרות מעשית לדעת - וקל וחומר לספק - את שאיפותיהם הכמוסות של נתיניו.

הדרישה לחופש איננה, בהכרח, מודעת. לעתים עלול אדם אף לחפוץ במצב של תלות, על יסוד אמונה שהדבר ייקל את חייו. לעתים ירצה אדם למסור את חייו לניהולם של אחרים. זה איננו משנה את העובדה שזה יהיה הוא שיפקיד את חייו בידי האחרים.

מסיבות אלה אין העריצות מעשית, אפילו אם מנסה היא לסייע לבני אדם. אדם שבוחר להיות עריץ אינו, על דרך המשל, יותר מטיפש שמנסה לרכב על בעל חיים הגדול מכדי שיוכל לשלוט בו.

ובראש ההיררכיה של טפשות זו נמצאים נסיונותיהם של ממשלי זמננו אשר מכירים בחיוניותו של החופש ומנסים להעניק אותו לאזרחיהם דרך פיקוח על מידת החופש הכלכלי שהם מאפשרים לו.