משא ההוכחה והבעיה הפוליטית

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 730

משא ההוכחה והבעיה הפוליטית

מבחינה לוגית מעלה קיומה של טענה שרירותית את תביעתה של מתן הוכחה מצידו של זה הטוען להצדקתה. אך תביעה זו היא לוגית ולא פוליטית ולפיכך ראיית נושא משא ההוכחה בהקשר של דיון-עימות בין אנשים היא טעות חמקמקה ביותר – היא מחמיצה את המהות האפיסטמולוגית של הנושא ונותן לו הדגשה פוליטית. משא ההוכחה איננו עקרון של התנהגות בדיון עם אדם אחר אלא עקרון של הפעלת השכל בהקשר של מפגש עם עובדות.

הקשר פוליטי הוא הקשר נפוץ להופעת תופעת הטענה השרירותית – אך הוא איננו היחידי: בטענה שרירותית נתקל היחיד ביחס למציאות, אפילו אם זה נכון שזה קורה רק בעת דיון / עימות עם בני אדם. במציאות, משמעו של הדיון בנושא ההוכחה יכול להיות בהקשר של עימות פוליטי – אך הוא יהיה נכון לכל הקשר שבו מופיעה אמירה לא מבוססת – כולל רעיונות מנותקים עצמיים, אשר אינם מגובים בדי עובדות כדי לאשרה.

טיעון שרירותי הוא, ביחסי אנוש, צורה של אלימות ולכן לקוי גם כשהוא מנסה למסור ידע נכון. בדיון בנושא השרירותיות כפי שהוא מופיע בקורס "אובייקטיביזם" של ד"ר פיקוף יש להעיר כי כשאתה אומר למישהו, למשל, שיש גלגול נשמות ללא עדות, סיבה, תיאוריה, סבירות וכיו"ב יש לו באמת את הלגיטימציה התבונית – ולמעשה את החובה – לא להסכים ולדחות אותך ואילו אתה תוכתר, בהקשר זה, לפחות בטפשות, אם לא גם בסיכון ערכים חשובים. זהו מקרה קלאסי של טינוף ערכים בשם האמת בנסיון לכפות אותה באמצעות טיעון שרירותי.

זה שנמנע מלשפוט נמנע מלחיות, כמו זה שנמנע מללמוד. אדם שמתרחק מהנושא של בחירה לא נעימה מרחיק עצמו מהעימות שנקרא חוויית החיים. החיים הם בחירה, למידה, שפיטה וכיו"ב. בהקשר זה יש לציין כי פעולה שאדם עושה בדרך כלל באופן אוטומטי היא בדיקתן של כל ההנחות שמוצגות בפניו מבחינה הגיונית, גם אם אין הוא מודע לכך שזה התהליך שהוא מבצע. מעשית, אם בעת קריאת ספר או שמיעת אמירה בשיחה מגיעים אל התודעה פרטים שעל פי ידיעתו אינם תואמים את המציאות כפי שהוא מכיר אותה, הם מנופים על ידי השכל הישר ומושלכים לפחות למעמד של המתנה עד להבהרה, אם לא אל פח האשפה.

המעמד של המתנה לצורך הבהרה הוא המעמד של משא ההוכחה – וכאשר מה שנשמע מפיו של אדם חי הוא דרישה להבהרה מייצגת זו את המשמעות החברתית המעשית של הכרה במצב זה. מצב פוליטי שבו אין ביקוש להבהרה כזו, אם מחמת נימוס, פחד או כל סיבה אחרת מסוג זה הוא מצב פוליטי לא בריא לקיום האנושי; קיום זה תובע, לצורך בריאותו הקיומית, אפשרות הבהרה של מה שאינו מקובל תבונית.

29.9.97