מנועים
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 686
מנועים
"בחדר, שהיה פעם מעבדה, נעצרה. פקעת חוטים גרמה לה להיעצר. הפקעת הזדקרה מתוך ערימת גרוטאות. מעודה לא ראתה מערכת כזאת של חוטים, ואף-על-פי-כן, היא נראתה מוכרת, היה בה מעין זכר למשהו. היא נגעה בפקעת אך לא יכלה להזיזה: היא נדמתה להיות חלק מאיזה חפץ הקבור בערימה." במלים אלה, מתוך הספר "מרד הנפילים", תיארה הסופרת וההוגה איין ראנד את תחילתו של תהליך גילוי מנוע מהפכני על ידי מנהלת הרכבות דאגני טאגארט. גילוי זה נעשה תוך כדי טיול-סיור בבית חרושת ישן אשר נסגר ונזנח לפני זמן רב. להפתעתה, מגלה דאגני את המנוע המהפכני, הייחודי, שהוא התגשמות חלומו של כל איש תחבורה, לא כמשהו שייווצר על ידי תכנון בעתיד אלא כמשהו שיוצר כבר בעבר. המנוע שנמצא פעל בעבר - ונזנח, בגלל סיבות לא ידועות.
מאוחר יותר פותחת דאגני במבצע בלשי לאיתור ממציא המנוע, מבצע המסתיים בסופו של דבר בהצלחה - אבל התגלית וההצלחה גם יחד אינם דבר הנובע באופן ישיר מבחירותיה אלא ממהותה הפנימית; היא מגיעה אל המנוע - ואל הממציא גם יחד – על דרך המקרה. זה, ביחד עם העובדה שאיין ראנד הפנתה אותנו, הקוראים, לעבר העתיד דרך העבר מהווים סמל שביסודו, כנראה, זיהוי חשוב: דרך סיפור גילוי המנוע בהקשר המיוחד הזה אנו מתוודעים אל הרעיון של פוטנציאל ידע כמוס, היכול לשנות את פני התרבות, אשר היה ידוע לאנשים בעבר אך, מסיבות לא ידועות, איננו ידוע היום. התיאוריה העומדת ביסוד הנחה זו היא שיש מקום להניח, ע"ס עדגויות שונות כי תרבויות רבות החזיקו בעבר ביכולות טכנולוגיות גדולות הבאות לידי ביטוי במפעלי בנייה גדולים בהיקפם, כשלחלק מהישגים אלה אין הסבר מניח את הדעת ואין, גם היום, יכולת לבצעם.
הצגה זו של הענין מהווה דרך אמנותית להמחיש את הרעיון שהבעיות הגדולות והאתגרים העומדים לפני המין האנושי במאבקיו להשגת הידע הטכנולוגי הנחוץ לפתירת בעיותיו הקיומיות לא רק שהוא בהישג יד אלא שהוא מותנה אך ורק בהקשר מוסרי. מבחינה פילוסופית זו הנחייה אתית, המצביעה על מחדלים מוסריים שגרמו לאבדן ידע זה. מבחינה מדעית-מחקרית זו הנחייה לחוקר; היא מפנה אותו לכך שיש סבירות גדולה לכך שידע עצום נחשף כבר בהסטוריה האנושית בעבר ולא נוצל כיאות בגלל הקשרים מוסריים לא נאותים.
אדם רציונלי איננו צריך להרחיק לכת עד לאיזורים שוממים כדי להבחין בבתי חרושת מוזנחים רבים הקיימים בחברת זמננו, כאלה המצפים לחוקרים שינסו לחשוף ידע חדש בין הריסותיהם. מםעלי אנוש אינם מופיעים תמיד כמפעלים במובן הפיזי של המושג; כל התארגנות אנושית לצרכי ניצול ידע לשימוש אנושי הוא מפעל כזה. למעשה, אין בנמצא מוסד תרבותי אנושי אחד בהסטוריה שאיננו מהווה, במובן מסויים, בית חרושת כזה - ורובם ככולם זנוחים, יותר או פחות.
כל מוסד אנושי בהסטוריה, ממסגרת קהילתית שבטית ועד לתרבויות שלמות, כמוהו כבית-חרושת או מפעל שכן הוא הוקם על ידי בני אדם כמסגרת פעולה שנועדה להשיג מטרות מסויימות. אי לכך, במידה והיה למוסד זה קיום, היה לו גם ידע אובייקטיבי, כזה הנחוץ לשם קיום מסגרת כל שהיא.
ידע אובייקטיבי זה הוא תמיד סוג של מנוע, כזה או אחר, גדול או קטן, שכן מה שמניע את בני האדם הוא, ביסודו של דבר, ידע - וזהו גם מה שבני אדם מעבירים איש לרעהו לאורך ההסטוריה - ומה שמאפשר לערוך שיפור מתמיד בהתפתחות התרבות האנושית מאז ימי המערות ועד היום.
אם נבחן את תרבות מצרים העתיקה, למשל, נוכל לראות לפי ממצאים ארכיאולוגיים כי היא היתה עתירת ידע וענייה במוסר. זו היתה תרבות שאנשים הצליחו לבנות בה מבנים עצומים בהיקפם - כנראה תוך גיוס מספרים גדולים של בני אדם לצורך זה - והחזיקו בשיטות ותהליכים מתוחכמים של שליטה וייצור בתחום החומר. אנו יכולים להניח, בסבירות גבוהה, כי מצרים העתיקה נכחדה בשל מחדל מוסרי - בשל היותה תרבות עבדים ומדינת עריצות ריכוזית - אך לא ניתן להכחיש כי הידע שהשיגו יצרניה הוא בעל ערך אובייקטיבי. על כן, במידה וניתן יהיה לקבל מידע אמיתי על תרבות זו, נוכל לדעת איך לארגן אנשים ו/או איך לבנות פירמידות.
הידע האנושי מחולק לידע חיובי ושלילי - ידע לגבי דברים שיש לאדם ענין שישרתוהו וידע לגבי דברים שיש לאדם ענין להימנע מהם. לכן, אפילו ידע המתקבל מעריצויות העבר הוא חיובי כי בידי אדם רציונלי כל אמת, ועובדות הסטוריות בכלל זה, היא בעלת ערך אובייקטיבי. אפילו ידע שמראה, למשל, כיצד ניתן לשעבד בני אדם, מאפשר לאדם רציונלי להימנע מלהיות קרבן לשיעבוד כזה. ביסודו של ענין, ניתן ללמוד מכל מה שעשו בני אדם בעבר - וכמויות הידע הפרושות לפני העוסק בעבר הן עצומות.
אם נצא מתוך הנחה כי הקשרים מוסריים הם אלה שבלמו תמיד את יישומו של ידע אובייקטיבי במציאות, נוכל לצפות כי ידע רב מצפה לחוקר בכל ערימת גרוטאות, בכל סיפור של תרבות שנכחדה או דת ורעיון שעדיין נמצאים עימנו. כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית של אמצעי התקשורת וצבירת המידע שהתחוללו במאה וחמישים השנים האחרונות מהווה העולם של היום - ובמיוחד התרבות המערבית – מערכת היצעים עצומה של ידע פוטנציאלי; שיטות ישנות וחדשות, אשר ביניהן מערכות רעיוניות ודתיות רבות שהיו קיימות משחר ההסטוריה במקומות שונים ורבים על פני כדור הארץ ושיובאו לכאן, פעמים רבות כערימות גרוטאות מיסטיות וממיטות חורבן, מכילות אפשרויות גלומות עצומות המצפות למגלה.
בתוך כתות, סיעות, שיטות וערימות גרוטאות אלה, בתוך מפעלים נטושים למחצה אלה, מוטמנים מנועים רבים, תיאורים מדעיים רבים ומסמכי סוד רבים המצפים לגואל, המצפים לאנשים הרציונליים של ההווה והעתיד. במפעלי אדם עתיקים אלה נמצא את המנועים אשר נבנו על ידי גיבורי העבר, האנשים הרציונליים שחיו בכל מקום וזמן ובאשר היתה חברה אנושית. אלה היו האנשים שעסקו בעובדות, שמצאו פתרונות לבעיות ושהיו בעלי חזון לראות מעל ומעבר לרגע הנתון. חלקים גדולים מעבודתם נשמדו לאחר שימוש בידי עריצים ומהרסים או בידי טפשות וזלזול – אך חלקים גדולים עוד יותר לא היו מעולם בשימוש נכון ולא יצאו לפועל כהלכה - בגלל אי הכרה ו/או הבנה שנבעו בעיקר מהמחסור בהקשר המוסרי.
במובן מסויים, זוהי המשימה העומדת לפני האדם הרציונלי של היום: לתת את ההקשר המוסרי למנועי העבר, לשחרר אותם מההקשרים הלא מוסריים, ערימות הגרוטאות שבהן הם נמצאים ללא הכרה או שימוש, לנקות אותם ולהפעילם לצרכיו.