כשלים פמיניסטיים
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 687
כשלים פמיניסטיים
פחיתות-ערך על ידי צמצום
אחד הטעמים שבגללם אני מתנגד לפמיניזם הוא גישת הצמצום האפיינית למה שקורה בסוף השיר "חירותי", בסוף "דרכי" בגירסה הנשית או בסוף "אינני מתחרטת" - אם מבינים אותם כפשוטם, כלומר, קונקרטית.
צמצום זה מצר את טווח משמעותו של עיקרון רחב היושב על בסיס מטפיסי מקיף ליישום ברמה פוליטית מצומצמת, לרמת היחסים המיניים והרומנטיים שבין גבר ואשה.
בהקשר זה על זכר ונקבה להיתפש כמשמעות מטפיסית בכדי להיות ממוצים כהלכה. ענין נוסף הוא סתירה יסודית בטיעון מרכזי אפייני לפמיניסטיות של העת האחרונה והוא שיש בעולם הפמיניסטי התנגדות רעיונית לגבר כגורם מדכא, הפועל כמהרס אל מול העלאת דמות האישה כבוראת. סתירה זו מאוזכרת ביחד עם שתי התעלמויות מעוררות פלצות מעקרונות עובדתיים של מציאות:
האחת, העובדה שהאשה כשלעצמה איננה יכולה להיות מהות בוראת ללא גבר. היא שותף בשילוב הכרחי של פעולת חיים שלא ניתן לומר בהקשרה שהיא, האשה, מהווה בה בורא ואילו הצד השני לא.
השניה היא העובדה שהפמיניסטיות של ימינו נותנות יד ל"שיחרור" הלסביות וההומוסכסואליים שנטייתם במפגיע היא אנטי בריאתית, כלומר: נטייה מינית שמוציאה את המין מהקשר היצירתי שלו, הולדה, ולמעשה מנתקת, רעיונית ופסיכולוגית, את הקשר שבין הפעילות המינית להמשכיות המין האנושי באמצעות המשפחה.
אין הדברים קשורים כלל למקרה פרטי שלילי שבו מדכאים אדם מסויים על נטיותיו. כמו במקרה הראשון, של צמצום ההקשר המטפיסי למסויים, כושלת הפמיניסטית גם במקרה זה בהחטאה של יישום מה שיכול להיות עקרון הנוגע לדיכוי של זכויות אדם וצמצומו למקרה פרטי שכשלעצמו אינו מייצג שום בעיה אנושית כללית אמיתית.