כשל הממסד המדעי

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 707

 

כשל הממסד המדעי

יש סימטריה טרגית ששולטת בעולם המדע של ימינו: מחד הוא מקבל תיאוריות חסרות כל בסיס עובדתי ועדות כאמיתיות ונותן להן תמיכה בכל דרך אפשרית, עד שהן נתפשות על ידי הציבור המדעי, ובעקבותיו הציבור הרחב, כאמת עובדתית – ומאידך הוא דוחה תיאוריות המציגות בסיס עובדתי ותיאורטי רחב ביותר, עד שהן נתפשות כשקר על ידי הציבור המדעי, ובעקבותיו הציבור הרחב.

דוגמאות לתיאוריות מהסוג הראשון הן דינוזאורים, חורים שחורים ותורת האבולוציה. דוגמאות לתיאוריות מהסוג השני הן אלוהים, נצחיות הנפש, השפעה רוחנית על מימד החומר.

חמור יותר מענין זה הוא השליית הציבור על ידי המדע לגבי מידת הבנתם של אנשי המדע את הנושאים שבהם הם עוסקים. דוגמאות ראשיות לכך הם מושגי היסוד הנוגעים לחשמל, אנרגיה ולמעשה כל מושגי הכוח ומקורותיו. באלה אין אנשי המדע מבינים כלל, אך הציבור מניח שמתוקף עיסוקם בכך הם אכן מבינים. זו, כנראה, גם אחת מהסיבות לכך שבימינו קורה באופן שכיח שאת הישגיו של המדע ניתן למצוא בידיים לא מוסריות, שבהן מנצלים אותם לרעת האנושיות.

במימד ה"אנושי", כל מה שיש לאנשי המדע להציע כדי להסביר את תופעות הנפש האנושית, הוא השלכות של הבנותיהם בתחומי הפיסיקה למימד האנושי – מה שמסתכם במדידה אך לא בהבנה. כשיש צורך בטיפול מעמיק בתחומי רוח האדם מגייסים אנשי המדע לצורך זה את ידיעתם בתחומי החומר ומטפלים בתחומים הנדרשים כאילו היו חומריים. בהקשר זה מבוצעות טעויות רבות, שהמשותף להן הוא התייחסות לאדם כאילו הוא, במקרה הטוב, בעל חיים שצרכיו פיזיים.

למותר לציין כי הדבר מוביל לכך שרק ההיבטים הפיסיולוגיים של האדם זוכים לטיפול ראוי, אך לא היבטי הרוח שלו. אם וכאשר נפצע אדם בתאונה יכול הוא לזכות לטיפול רפואי טוב מהממסד הרפואי המודרני, אשר הוא מתקדם ביותר מבחינת הבנתו את מנגנוני הגוף, אך כל תופעה שאיננה גופנית טהורה – ואפילו השלכותיה על פגיעות בריאותיות הן חמורות ביותר – תיוותר ללא טיפול מתאים, אם בכלל.

במקרים הגרועים ביותר מי שמטפל היום בצרכיה של רוח האדם ברמה האישית הם אנשי מדע מתחום הפסיכולוגיה, שמקורות הידע שלהם רחוקים מלהיות מוסכמים כמדעיים באמת. למעשה, המחקר המדעי, המצטמצם, כשמדובר במימדי היקום, יסודותיו וכוחותיו ראשונות, לחידות הלא-פתורות הממוסדות שלעיל – מסתכם, כשהוא מביא את עקרונותיו לתחום הנפש האנושית, בגישה שמשמעה חיסול הרוח האנושית.

לצורך הדגשת הכשל הכללי הטמון בגישת המדע של היום לרוח האדם די באם נציין כי במפת קוי המתאר הראשיות של רוח האדם שבידי המדע אין קיום למצב כמו השפעת מחדל רוחני יצירתי על מצבו הבריאותי של האדם היוצר – וקל וחומר שאין הממסד המדעי של היום יכול להסביר את יכולותיו היצירתיות של האדם, את מקורותיהן ואת משמעותן בהקשר של בריאותו היחידאית והחברתית. ואין צורך להסביר עד כמה מדע שמחזיק בידע מסוג זה הוא הכרחי ליצירת תשתית לחברה אנושית ראויה.