כללי אי ההסכמה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 749
כללי אי ההסכמה
להצהרות יש, פעמים רבות, משקל משמעותי שיכול להיות בעל השפעה רבה על חיי אדם. בהקשר של הצהרה בעלת חשיבות מסוג זה יש לבחון את התגובות לגביה ברצינות ראויה וגם לאמירה של אי הסכמה לגביה יש להתייחס באופן מחייב; קורה לי, לפעמים, שאני אומר משהו וזה ששומע אותי אומר לי "אינני מסכים". לכאורה, לגיטימי. לכאורה, שמורה לכל אדם הזכות לא להסכים לדבר שהוא שומע ומכך, כפי הנראה, ניתן להסיק כי הוא יכול לומר בכל הקשר שיחתי ולכל רעיון שהוא שומע "אינני מסכים". אך, למעשה, אין אדם יכול לומר "אינני מסכים" בכל הקשר. יש הקשרים שבהם אמירה כזו איננה במקומה. לעתים, היא אף נלעגת.
הקשרים כאלה הם, למשל, הקשרים שבהם השומע איננו מבין מה שנאמר, אם מכיוון שהוא אינו מבין את שפת הדברים ואם מכיוון שהוא אינו מבין את תכנם. במצב כזה, האמירה "אינני מסכים" אינה מבטאת מצב של הערכה ושיפוט אמיתיים ולכן איננה לגיטימית.
כמו ילד קטן המאזין לאביו ואימו, אדם בור המשתתף בשיחת מלומדים יעורר רק גיחוך אם יאמר "אינני מסכים". מצבו של אדם כזה איננו תואם "אי הסכמה" אלא אי הבנה. אי דיוק כזה בולט במיוחד אם נוסיף לכך את ההערה ששומה על החפץ לבטא אי הסכמה, את ההסכמה, כלומר: לכוון את דבריו אל הנכון, אל מה שהוא כן מסכים.
דרישה זו היא דרישת יסוד מביקורת אמיתית. "אינני מסכים" צריך – אם רוצה בעליו שיקחו את דבריו ברצינות – להצביע על הליקוי שעימו אינו מסכים ועל ידי כך להראות שאמירתו היא באמת אמירה שכלתנית ובוחנת. במקרה שונה אין ה"אני מסכים" אלא קריאה סתומה, מעין הצהרה או תביעה של המדבר להתחמקות מהאחריות וההתחייבות שכלולות בהסכמה, לבריחה מעימות עם העובדות.
יש מצבים רבים שבהם מהווה ההסבר של נושא מסויים מאמץ גדול שמשקיע המסביר כדי שדבריו יתקבלו. פעמים רבות מייצגים מצבים אלה הקשר שבו יש משמעות רבה לאי הסכמה. לכן בדיוק אין אי ההסכמה יכולה להימסר בצורה לא מבוססת. לעתים, כאשר מדובר בהצעה כבדת משקל, שיש בהשלכותיה כדי לשנות גורלות או לפתור בעיות חיים, צריכה אי ההסכמה לה להצטייד בנימוקים שיאפשרו לבצע בה תיקונים ושיפורים משמעותיים, או לדחותה לטובת הצעה טובה יותר.