הערות לתחילתו של מדע
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 704
הערות לתחילתו של מדע
מה שקוראים דמיון מודרך מעורר, פעמים רבות, את לגלוג אלה הסוברים שמדובר בתפישה סובייקטיבית שרואה זהות מוחלטת בין מחשבה מדמיינת לבין מושא דמיונה. במלים אחרות, הם מניחים שאם אני מדמיין עגבניה אז אני מאמין שכתוצאה מכך תיווצר עגבניה במציאות. הרעיון של "אם אחשוב אז יהיה" מקובל בחוגי תלמידי הפילוסופיה של אין ראנד כביטוי של תפישת ראשוניות התודעה הפילוסופית. אך הפוסל במומו פוסל, שכן זה איננו מה שמבטא הרעיון של דמיון מודרך - ואם יביאו אותו לכדי תיאוריה זה איננו מה שיעמוד ביסודה.
פילוסופית, מבטא רעיון הדמיון המודרך אחדות רוח-גוף. אחדות זו איננה אומרת זהות אלא קשר – קשר הכרחי; לכל פעולה מחשבתית יש ביטוי פיסי ולכן חייב להיות קשר בין מושא המחשבה לבין ההיבט החמרי-פיזי שלה – ואולי אף של המהות שהיא מייצגת.
אין לי ספק שזוהי רק שאלה של זמן עד שיצטבר בידינו המידע הדרוש כדי לבנות את הנוסחאות הפנימיות החשובות שיבטאו את הקשר בין רוח האדם למצבו הגופני במידה שתהיה לפחות בעלת דמיון מה לדרך שבה רצוני להרים את היד מתאים להרמת היד במציאות.
אין ספק שכדי לסלול את הדרך למעבר חפשי בתחום זה, שייהפך בסופו של דבר לכביש מהיר דו-סטרי, יש להסיר קודם כל כמה אבני נגף גדולות, שההיבט הפילוסופי שלהן הוא, ללא ספק, פחות מסובך להתדיינות מאשר ההיבט הפסיכולוגי שלהם. כדי לסייע, אולי, במשהו להסרת אבני נגף אלה, נוסיף לתרומת משל הזרוע שלעיל את הדברים הבאים: א. לא בכל פעם שאנו רוצים להזיז את זרוענו אנו עושים זאת. לא בכל פעם שאיננו רוצים להזיז אותה אנו איננו עושים זאת. ג. זה שאיננו מכירים את היחס המתימטי המדוייק בין רצוננו להניע את זרוענו לבין תנועתה איננו מערער לגבי איש את ידיעתו לגבי הקשר שבין הזרוע לרצונו להניעה. ד. אם היינו מחילים את ידיעתנו התיאורטית על היחס בין הרוח לגוף לתחום היחס בין רצוננו לזרוענו, ספק אם היינו יכולים בכלל להביא את זרוענו לנוע בעזרת רצוננו.