עתיד אובייקטיבי
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1017
עתיד אובייקטיבי
בעולם של יחידי סגולה
פוליטית יגיע העולם, במוקדם או במאוחר, לחופש. ביסוד ההתקדמות העתידה של האנושות לחופש יהיה אז עולמו של היחיד האנושי, העולם הסובייקטיבי, היחיד והמיוחד שאיננו ניתן לשיכפול, מוערך על ידי האדם כמו עולם הווייתו של האל על ידי האדם הדתי או כמו ילד את אימו היחידה. אך הדרך לתפישה זו, אשר תביא גם את החופש שהאנושות מייחלת לו בכל אתר, עוברת דרך המציאותיות; דרך תורה זו, אשר ביססה את האובייקטיביות, ניתן יהיה להבחין ביחס הנכון בין אובייקטיביות לסובייקטיביות ולתת לסובייקטיביות את המקום הנכון בעולם העתיד האובייקטיבי.
בעולם זה תובן משמעות הערך האובייקטיבי שיש לכל מהות חיה, על אף מאפייניה הסובייקטיביים, השייכים אך ורק לה. ההיבט הסובייקטיבי של כל ישות חיה – ובמיוחד האדם – יוערך כביטוי אובייקטיבי של היחידאיות, שיש בכוחה לבטא במציאות האובייקטיבית את טבעה היחידאי, בעל הזהות היחידאית, של כל מהות – ובמציאות ייווצרו, בהתאם לקשרים ההדדיים העובדתיים הקיימים ממילא בכלכלה העולמית, רבדים חדשים של הערכה בין בני האדם, כאשר הנחת יסוד חדשה, אשר התבקשה מזה דורות, תפעפע אל-על ותמלא את חלל ההווייה האנושית: הנחה המבוססת על הבנה שכל יחיד אנושי הוא יחיד סגולה.
כשהסובייקטיביות תקבל לגיטימציה על יסוד ביסוס תכונותיו של כל יחיד כבעלות ערך יחידאי מבחינה אובייקטיבית תיפסקנה ההעתקות וייעלמו נסיונות השיכפול הפוליטיים נוסח סדום יגיע כל אדם יחיד להכרה של עצמו ושל אחרים באופן ישיר של עובדת היותו יחיד חסר תחליף בעל תכלית יייחודית ובלעדית, המחזיק ב"מונופולין" בלעדי של בעל סחורה, יצרן של תוצר שיש לו – בתוקף יחידאיותו הטבעית - דרישה אנושית כלל-עולמית שהוא ורק הוא יכול לספק אותה.
בעולם עתידי כזה יעסוק כל יחיד במימוש עצמי בלעדי מתוך הבנה והכרה שהוא מייצג שילוב תכונות הקיים באופן חד-פעמי, שאיננו ניתן להשוואה או לתחרות עם אחרים, והוא מהווה חוליה בלתי ניתנת להמרה בשלשלת התפתחות הכוללת את כל בני האדם במציאות, כאשר הוא יהיה זה שיקבע עצמאית ובלעדית את המחיר, השכר והרווח של פעולותיו מתוך אחריות בלעדית ומודעות לעובדת חוסר האפשרות להסרת אחריותו או העברתה לאחרים במובן החיובי המלא שלה.
בעולם אובייקטיבי כזה תוכר על ידי כל בני האדם היחידאיות האנושית כמחצב היקר ביותר שקיים במציאות, וכל בני האדם יבינו שהדרך הנכונה להתייחס לכל יחיד כמוה כדרך שאם מתייחסת לכל אחד מילדיה, כפי שאדם מתייחס למנהיג נערץ עליו, כפי שבן רואה את אביו האהוב, שתלמיד רואה את מורהו, וכפי שכל אדם רואה אישיות נשגבה. כשיבינו בני האדם שמבחינה אובייקטיבית כל אלה כלולים פוטנציאלית בכל אדם הם לא ישיגו בדעתם את קיומו של עולם כמו זה שלנו, שבו היו בני אדם כה סכלים עד שהאמינו שחיי אדם הם כה קלי ערך שניתן לבזבזם ולפזרם ולא הבינו שיש לראותם כאבנים יקרות וכחומרים נדירים חסרי תחליף.
כשיבינו זאת, ייתם העידן האנושי העגום שהחל עם הרצח הראשון של האדם הראשון, שהאמין באמונה הטפלה שיש תחליף לכולם.