טוב, רע ואובייקטיביות

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 1164

 

טוב, רע ואובייקטיביות

ביסודו של דבר, ערך טוב הוא אובייקטיבי וערך רע הוא סובייקטיבי. חישבו על זה מעט. למה? כי הערך הטוב נקנה על ידי פעולה במציאות האובייקטיבית. ערך טוב זה מה שאני שואף אליו, שנמצא מחוצה לי. אני רוצה להגיע אליו ואני מממש את השגתו על ידי פעולה במציאות החיצונית. במובן זה ערך טוב הוא כולו ביטוי של אובייקטיביות כי זו, בהגדרה, היא פעולה המבוססת על מערכת היחסים שביני לבין העולם החיצון.

בניגוד לאובייקטיביות, המשלבת בין ההכרה האנושית לבין המציאות החיצונית, הסובייקטיביות היא גישה שמקורה בהכרה היחידאית, המסתפקת בה ואין היא נזקקת – או פועלת – להשגת תמיכה במציאות החיצונית. במקרה הקל של הסובייקטיביות היא מודעת למחזיק בה והוא משתמש בה למטרות בלתי מזיקות. אך המקרה הקשה שלה הוא זה שבו המחזיק בה לא רק איננו מודע להבדל שבינה לבין המציאות המלאה אלא שהוא אף נאבק כדי להשליט אותה על המציאות החיצונית.

זה האחרון מתבטא במה שמוגדר כערך רע, שאינו אלא המצאה ואין לו ביטוי אמיתי בעולם החיצון. ערך רע הוא כמו חלום בהקיץ. "הייתי רוצה שיהיה לי פה סולם לשמים", "הייתי רוצה שיהיה לי שק מלא יהלומים, "הייתי רוצה להיות מלך העולם" ועוד כל מיני דברים שאין קשר בינם לבין עולם העובדות החיצוני. לכן הם נשארים בגדר ערכים סובייקטיביים. הם בתוך התודעה שלי. הם לא משהו שאני מתכוון לפעול לגביו או לממש אותו, או כזה שיש לי סיכוי לממש אותו אם אני מנסה אותו. דבר מסוג זה הוא בהגדרה ערך רע משום ששהותו הבלתי מעשית במערכת שלי גורמת לי נזק. אפילו במקרה הטוב ביותר, כאשר אין ערך מסוג זה מביא אותי להוצאת משאבים ללא תועלת, הוא מבזבז את זמני ובכך מתיש את כוחי ומסיט את רוחניותי לנתיבים שאיני יכול לממשם.

ביסוד כל פעולה רעה נמצא ערך רע. למה? כי אני רוצה להשיג באמצעותה של הפעולה משהו שאינו ניתן להשגה במציאות. במיוחד מדובר בסתירות מובהקות ולא מוסריות כמו "אני רוצה ליהנות מלרצוח בני אדם" בשל העובדה שאני אינני יכול, כי אי אפשר ליהנות מלרצוח. זו דוגמה קלאסית של ערך סובייקטיבי שנמצא על גבול הטירוף, שכן הוא מערב אמונה במה שאינו קיים במציאות. אם אדם חולה עד כדי שהוא מצליח באמת לרצוח אנשים וליהנות מכך אומר הדבר שהוא מחיל את עולמו הסובייקטיבי על העולם האובייקטיבי. הוא מכניס עובדות מהעולם החיצון אל תוך עולמו הסובייקטיבי כי במציאות האובייקטיבית לא יכול להתקיים מצב שבו אנשים רוצחים זה את זה ונהנים מכך.