פרשנות אובייקטיבית

 

פרשנות אובייקטיבית

עובדות ניתנות למספר פרשנויות גדול, שביניהן רבות הסתירות ואי ההתאמות. הדבר, שקורה בעיקר כאשר האובייקטיבי מתערב בסובייקטיבי, יוצר בעיה שניתן לנסחה כשאלה: מהו היחס הנכון שבין העובדות האובייקטיביות לפרשנות הסובייקטיבית?

אדם איננו יכול להפריד בין זיהוי העובדות שלו לפירושו אותן, אך הוא יכול – וצריך – להשתדל שפרשנותו תהיה אובייקטיבית, כלומר לסלק ממנה את הסובייקטיביות, דבר שתנאי היסוד לו הוא יכולת ההבחנה בין האובייקטיבי לסובייקטיבי, כלומר בין מה שמצוי בלעדית בעולמו הפנימי של היחיד לבין עובדות העולם הנתפשות על ידו.

מה שקיים במעמקי התודעה האנושית צריך לעבור ביקורת מתמדת של מציאותיות, אשר תפריד בין הנתפש על ידי התודעה לבין המתפרש על ידה. על האדם מוטלת משימה שלא לתת לתפישותיו הפנימיות לעוות את שיפוטו לגבי עובדות העולם החיצון. זוהי הסיבה היסודית לתביעה לבדוק את הנחות היסוד, כי לעתים קרובות אין האדם מודע לדרך שבה הגיעו אלה למעמד של מסקנות בדוקות.

מה שכדאי שיידע כל מי שמנסה להביא את פרשנותו למצב של אובייקטיביות, הוא שאין בנמצא נוסחה שמבטיחה שפעולה לתכלית זו תהיה נכונה. למעשה, עליו להתמודד באומץ אל מול העובדה שכל פרשנות שנראית מתאימה למציאות עלולה להתגלות כמוטעית – ולא רק בשל כשל לוגי אלא גם בשל הטעיה חיצונית מכוונת, שהיא חלק מהמלחמה המנוהלת נגד בני אדם ישרים על ידי גורמים בעלי ענין לעוות את תפישת המציאות שלהם.

נתונים נוספים