כושר הבעה ואובייקטיביות

 

כושר הבעה ואובייקטיביות

אמונה מקובלת היא שמה שיש לאדם לומר מייצג את רמתו, מצבו ומעמדו הרוחניים. זוהי וריאציה על מראה חיצוני והיא מסוכנת כי אדם עלול לרכוש לעצמו יכולת ביטוי מרשימה, המציגה יכולת ערכית שלמעשה אין ברשותו אפשרות להוציאה לפועל. יתרה מזו: בעליה של יכולת ביטוי טובה יכול להיות בלתי מודע לגמרי למגרעותיו וככזה אף להיות משוכנע שהוא באמת כמו שהוא מדבר.

מאידך, אדם יכול להיות ברמה רוחנית גבוהה ביותר ולהיות, בו בזמן, בעל כושר ביטוי נמוך. בשל כך הוא עלול לחשוב שהוא איננו ברמה גבוהה בשל קנה-המידה האינטלקטואלי המקובל. הטעות המעורבת בהקשר זה היא במחשבה שרוחניות נמדדת בתקשורת חברתית, אך רמתו הרוחנית של האדם היא רמת הקשר שלו עם המציאות. כלומר רמת האובייקטיביות שלו.

אובייקטיביות, במובנה היישומי, פירושה היחס החי, הפעיל, שבין תודעה לעובדות. מכך ככל שאדם חי יותר, הוא אובייקטיבי יותר ורוחני יותר. מכיוון שיכולת הביטוי האינטלקטואלי והמודעות המושגית הן שתיים ממחלקות הנגיעה של האדם במציאות תיתכן רמה גבוהה בכפיפה עם יכולת מושגית טובה, אשר אינן מצויידות בכושר הבעה טוב, אשר יסתכמו באדם בעל יכולת תפישת מציאות מצויינת, אשר אינו ניחן ביכולת תקשורתית טובה.

נתונים נוספים