אובייקטיביות ומיקוד
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 846
אובייקטיביות ומיקוד
אובייקטיביות משמעה מציאותיות; להיות אובייקטיבי משמעו להיות מציאותי, כלומר להיות תואם לעובדות המציאות. אובייקטיביות מבטאת יחס מאוחד ובלתי ניתן להפרדה בין הכרה לעובדות המציאות. בפועל, אנו חיים כל הזמן בהקשר אובייקטיבי שבו רמת מודעות שלנו קולטת את עובדות המציאות.
דבר זה, הנכון ביום וגם בליל, במצבי ערות או שינה, הוא ביסוד הוייתנו. לא מדובר במצב נייח אלא נייד, דינמי, פעיל. האובייקטיביות, שהיא יסוד הרוח האנושית, היא מהות פעילה: המציאותיות היא מיקודית. היא עוסקת בסריקה ובהתמקדות על הנכון מבין העובדות הקיימות.
בין מקצועות הרוח מבטאים החכמים והפילוסופים את היכולת להתמקד על האמת, על הדבר הנכון מבין הריבוי העובדתי הניצב לפני האדם. הפילוסוף צריך להיות במצב שבו הוא יודע להניח את האצבע, גם במצבים שבהם הוא איננו מחזיק בכל הידע הפרטי הנוגע לסוגיה, על העקרונות המעורבים, כדי לסייע לאלה שנמצאים בנקודת ה"או או", שבה הם צריכים להחליט "זה או זה".
הפילוסוף נותן שירות מיקוד רוחני-מושגי לבני אדם: הוא מרכז את כל הידע שרכש בנקודה אחת מסויימת של הבעייה המוצבת לפניו, כדי להביא אותה לפתרון הטוב ביותר האפשרי על סמך הידע שלו. כך עושה גם רופא אשר, בבדיקת כל חולה, הוא ממקד את כל שנות הידע והנסיון שרכש בבדיקה המסויימת, היחידאית, במקרה המסויים שלפניו.
זהו, למעשה, עיקרון האובייקטיביות בפעולה: על הפעולה הנדרשת להיות אובייקטיבית במידה הרבה ביותר, כלומר הביטוי הטוב ביותר שיכול היחיד להגיע אליו מבחינת מפגש תודעתו עם עובדות המציאות.
לא כל אדם נמצא כל ימיו בנקודת החלטה ממין זה. בספר "כמעיין המתגבר", מציגה אין ראנד את דמותו של הוארד רוארק, אדם יוצר, אשר חי בחברת המאה ה20; כיוצר, הוא מעוניין לעשות ככל האפשר למען הגשמת רעיונותיו ותפישת העולם שלו. הוא נתקל במכשולים רבים ומגוונים אשר מוצבים לפניו וכמו באודיסיאה הקלאסית, עליו לזכור כל הזמן מהיכן בא ולהיכן הוא הולך, כדי לקדם את עצמו אל מטרתו: בניית בנינים בדרך הטובה ביותר שהוא מבין.
במגוון מפגשי עימות אלה מוצא הווארד רוארק את עצמו ניצב בפני בחירות שונות, שחלק מהן מהוות הצעות להקים בנינים וחלק מציעות לו להשתתף חלקית בהקמת אחרים. בכל אחד מהמקרים הללו שופט רוארק לגופו של ענין ומחליט על דרך פעולה כזו או אחרת.
לא כל הפעולות שמחליט עליהן רוארק נכונות ולא כל שיתופי הפעולה מוצלחים – הספר מלא באירועים שבהם שיתופי פעולה אינם מצליחים והוא צריך לתקן דברים – ולעתים אף להרוס אותם כדי לבנות אותם מחדש, אך בסה"כ יוצר רצף הבחירות שלו את ה"קריירה" שלו, כלומר: את ההיבט המקצועי של הרצף היצירתי של חייו: את הסכום המצטבר של עבודתו (שהוא גם היסוד לתחושת האושר הגדלה שלו).
בכל בחירת פעולה אנושית, בכל החלטה אנושית, מעורב העקרון של "אני עושה זאת כך כאן ועכשיו בשל כל הידע שרכשתי עד שהגעתי לכאן ולעכשיו". אחד הדברים המייחדים חברה אנושית הוא האינסופיות של מספר האפשרויות שבהן יכולים מומחים לתת שירות מיקוד לבני אדם אחרים: למעשה, יכול היום כל יחיד החי בחברה להנות משירותי מיקוד לא מוגבלים, אשר יינתנו לו במגוון דרכים עצום, על ידי אנשים שרכשו והעבירו ידע על פני דורות ומקומות.
כל סוג של בעיה אנושית עכשווית, מבעיות בפילוסופיה של המדע ועד טיפול בכאבי שיניים, יכול להתבסס היום על כל מצבור הידע העצום שהועבר לנו על ידי יוצריה של האנושות – אך המגוון הוא כה גדול, שגם כדי לדעת איך להשתמש בו, עלינו להפעיל את יכלתנו האובייקטיבית ולהסתייע במומחים...
כל מוצר אנושי – חמרי או לא – נושא בחובו את רעיון האובייקטיביות בתוקף היותו קיים.
מהות לא-חמרית כמו מושג, למשל: מושג האהבה, מושג הלחם, מושג הקרח, מהווה מהות שנוצרה על ידי הכרה בעובדת קיומם של מהויות אלה במציאות. מהות חמרית מלאכותית כמו לחם או בית, היא מהות שנוצרה בהקשר מציאותי של יחס בין ההכרה האנושית בצורך במזון או במגורים לבין עובדות המציאות.
יכול אדם להיות פילוסוף או רופא, בונה או אופה, לאהוב או להתקרר, לבחור בטוב או ברע, באמת או בשקר, לצדוק או לטעות: כל עוד הוא אדם, הוא מבטא מציאות: את היחס בין הכרתו לעובדות המציאות – ובין יכיר בכך או לא, הוא יבטא אמת זו במציאות.
בחירתו של האדם להיות מודע ליכלתו האובייקטיבית או לא, תקבע את התשובה לשאלה אם יהיה לה עבד או אדון.
לטוב או לרע, בידיו של היחיד נתונה מידת האובייקטיביות, בידיו מידת המציאות, בידיו מידת הדברים כולם.