אין ראנד היהודיה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1377
אין ראנד היהודיה
מאת: אוהד קמין
בהזדמנות חגיגית שערך לרגל מסיבת בר-המצווה של בנו, הציג אותי בארי חמיש לפני רב חרדי במלים: "אוהד הוא תלמיד הפילוסופיה של אין ראנד ותומך ב"מנהיגות יהודית". שאל אותי הרב: מה הקשר בין אין ראנד ויהדות?
"פשוט" השבתי "מאין ראנד למדתי כי העולם האנושי נחלק לשניים: ליצרנים ולבוזזים. בלימודי את היהדות נוכחתי כי העם היהודי הוא אחד העמים היצרניים ביותר בהסטוריה האנושית – אם לא הגדול מכולם."
ואכן, במאבק שהחלטתי לנהל בחיי בעד היצרנים ונגד הבוזזים, אני מוצא את היחס בין תרומת המסורת והעם היהודיים לבין האנטישמיות והיחס השלילי שקיים כלפי היהדות כאחד הביטויים החזקים ביותר בהסטוריה העולמית של העוול הכפול הזה שעליו הצביעה אין ראנד: התעלמות מתרומת היהדות והאנטישמיות.
את נושא הוקעתו המוסרית של היצרן על ידי השודד-הטפיל התלוי בו לצורך קיומו, המקבל התייחסות מעמיקה בספרה "מרד הנפילים", הסבירה ראנד בפילוסופיה שלה כדרך של סירוב השודד להכיר בהיותו תלוי לצורך קיומו באדם היצרני – שלא לדבר על הקשיים ה"רגילים" שיש לכל מי שטועה להכיר בטעותו מטעמים של פגיעה (לכאורה) בכבודו העצמי.
לאורך תקופה ארוכה של מחקר בנושא ראיתי – ובחלקו של דבר אף חוויתי על בשרי – איך לעתים מזומנות קורה שבני אדם יצרנים, התורמים ערכים לאחרים, לא רק שאינם מקבלים את שכרם או, לפחות, יחס של הכרה בתרומתם, אלא מקבלים במקום זה יחס של בוז והוקעה מוסרית.
וכמה מתאימה לדברים אלה היא העובדה שאין ראנד עצמה, שיצרה פילוסופיה שלמה וכתבה מספר ספרים, מקבלת יחס של זלזול והתעלמות מצד רבים. למעשה, מתארת אין ראנד ביצירתה "אטלס" איך יצרני העולם מקבלים בדיוק את היחס הזה מן העולם, אשר גם העם היהודי סובל אותו על אף תרומתו הרבה.
בהקשר זה, יימצאו כמובן רבים שיגידו, כטענת נגד, כי אין די ביצירה עצמה כדי לקבל כבוד וזו צריכה להיות, לצורך זה, גם טובה. אך אף כי נשמעת הטענה הגיונית היא איננה יותר מאשר התחמקות, שכן רבים הם היוצרים שיצירתם זכתה לאהדה פחותה מזו שלה זכתה עבודת אין ראנד, אך הם מעולם – אף אם לא נתקבלו – לא זכו ליחס השלילי שבו מתקבל בהזדמנויות רבות שמה של אין ראנד.
מבחינה זו נראה לי שיש דמיון רב בין המלחמה שאני מנהל כדי להצדיק את תפקוד היהדות כגורם חיובי שתרם לעולם לבין מאבקי להעלאה על נס של יצירתה ההגותית של אין ראנד, שיש גם בה כדי לתרום לקידום האנושות.
במובן זה, אף כי אין ראנד לא עסקה במסורת היהודית ולפיכך, מן הסתם, לא היתה מודעת לערכה וגם לא לעובדה שמבחינת המסורת היהודית היא נחשבת ליהודיה, נראה לי שראוי לקרוא לה כך, אך אין זה רק בגלל שהדבר מוצדק מבחינה הלכתית דתית אלא בגלל שיש מקבילות משמעותיות בין ערכי הפילוסופיה שלה לערכי היהדות. בנוסף לכך, יש מנקודת מבטי, סיבה נוספת המצדיקה דבר זה והוא היות תרומתה של ראנד לתרבות האנושית עד היום נושא להתעלמות מצד העולם, אשר דומה ביותר להתעלמות העולם מתרומתה של היהדות. דבר זה מעמיד אותה, ביחד עם הגיבורים שיצרה, בצידו של העם היהודי, שהמשותף לכולם הוא הימנותם על הכוחות היצרניים הגדולים של האנושות שעד היום לא זכו לקבל ממנה את ההכרה והמעמד שהם זכאים להם.