אין ראנד וניטשה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1687
אין ראנד וניטשה
לעתים יש המשווים את גישתה של ראנד לזו של ניטשה. בהקשר זה יש לציין כי יש הבדלים גדולים בין גישות אלה ולהלן תשובה חלקית וכללית בנושא זה:
"את טועה כאשר את רואה מקבילה כלשהי בין הפילוסופיה שלי וזו של ניטשה", כתבה ראנד במכתב לליבי פרקר, "ניטשה היה רב-טוען למען אי-רציונליות (ראי את חיבורו לידת הטרגדיה). במעבר מרפרף על עיקרי תורתו של ניטשה ניתן לזהות את ההבדלים הבולטים בינו לבין הפילוסופיה של ראנד:
בחיבור של ניטשה "מעבר לטוב ולרע" תוקף ניטשה את הנסיון לבסס באופן רציונלי את תורת המידות ומגדיר מוסריות "גנטית" תחת הכותרות "מוסריות של אדון" ו"מוסריות של עבד" ומגדיר את ההשתייכות לאחד משני הטיפוסים הללו כדחף.
לעומתו מגדירה ראנד את ערכי המוסר כערכים הניתנים לבדיקה רציונלית כאשר השכל משמש כמכשיר הבדיקה וההנחיה לגביהם. מדד ההתיחסות לערכי המוסר הוא ערך החיים האנושיים במציאות כאשר הגדרות הטוב והרע נגזרות ממה שמקדם את החיים או פוגע בהם. הטוב והרע הם מושגים הקשריים וההקשר הוא החיים האנושיים במציאות.
לפי ראנד אין אנשים עליונים או לא עליונים מבחינה גנטית, גזעית או אחרת. יש אנשים המזהים את עקרונות המוסר ומנסים לפעול על פיהם ויש כאלו שלא ואת אחד העקרונות היסודיים ביותר שהגדירה ראנד נוסח ע"י גיבורה ג'ון גאלט באמירה: "לעולם לא אחיה למען אדם אחר וגם לא אדרוש מאדם אחר לחיות למעני" - רחוק מרחק רב מגישתו של ניטשה על היחסים בין אדם לרעהו.
בראיון טלויזיה בו נשאלה ראנד אם היא מגדירה את עצמה כ"אדם מושלם" היא ענתה כי אינה משתמשת באופן זה של הגדרה עצמית והוסיפה כי ניסתה להגדיר תורת מוסר ראויה לאדם וכי למיטב ידיעתה היא חייתה לאורה של תורת מוסר זאת.
הדמיון שבילבל את הפילוסופיה של ראנד עם זאת של ניטשה בעיני מי שלא טרח לקרוא את התמלילים נובע, כנראה, מכך ששניהם התקיפו את עקרון ההקרבה העצמית הנוצרי. אולם כאן נגמר הדמיון. הנחות היסוד, הסיבות, הדרך והתוצאות הנובעות מגישותיהם של ראנד וניטשה שונות לחלוטין.
ראנד כתבה כי המרד של ניטשה נגד האלטרואיזם מבוסס על החלפת ההקרבה של הפרט למען הזולת על ידי הקרבת האחרים למענו. במאמרה "לאינטלקטואל החדש" מסבירה ראנד כי לטענת ניטשה האדם אינו מונע על ידי השכל אלא על ידי "הדם", על ידי האינסטינקטים הפנימיים שלו, רגשותיו ורצונו בכוח - שאליהם הוא נועד מראש עוד בלידתו בכדי לשלוט על אחרים ולהקריבם למענו, כאשר הם נועדו מלידתם להיות קורבנותיו ועבדיו - ששכל, הגיון, ועקרונות הנם חסרי תועלת. שמוסריות הינה חסרת שימוש, וש"האדם העליון" הוא "מעבר לטוב ולרע", שהוא "חיית טרף" ושהמדד האולטימטיבי שלו הינו גחמתו בלבד.
באותו מאמר מגדירה ראנד שני אבות טיפוס: אטילה ורופא האליל התלויים זה בזה במלחמה נגד האדם המוסרי והרציונלי כאשר רופא האליל מרחף בעולם הכוחות המיסטיים הרוחניים ואילו אטילה מייצג את כוח הזרוע - על בחירתו של ניטשה בכוח הזרוע כתבה: "הדחייה הניטשניאנית של רופאי האליל מבוססת על העלאת אטילה למדרגת אידאל מוסרי שמשמעו: נטישה כפולה של המוסר לטובת רופא האליל."