אין ראנד
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 844
אין ראנד
מאת: לאונרד פיקוף (*)
אמירה שנאמרה פעם על פילוסוף גדול מתאימה לאין ראנד: עבודותיה "אינן מציגות חשיבה קרה אלא חיפוש מרגש אחר אמת המשוחררת מהשפעה רגשית."
מרבית האנשים מתייחסים לפילוסופיה כאל משחק שח-מט אינטלקטואלי שאין לו קשר אל חייהם; הם מתייחסים אל אופיים, רגשותיהם, וערכיהם כאל לא-קשורים לרעיונותיהם. השלילה המוחלטת של תפישות אלה היא המפתח המרכזי להישגיה של אין ראנד. אין ראנד מאמינה כי הפילוסופיה היא הנושא החשוב ביותר לחייו של האדם, מכיוון שהפילוסופיה היא זו המעצבת, בסיכומו של דבר, את אופיים של בני אדם, הקובעת את ערכיהם, ובכך מניעה את העולם. היא מחזיקה בכך שמה שהאדם צריך מעל לכל זו פילוסופיה לחיים על פני האדמה.
היא הגדירה אחת כזו. היא נקראת מציאותיות (או באנגלית: אובייקטיביזם).
תוך שהיא חותכת מבעד להתלבטויות, לסתירות, ולמבואות הסתומים ששלטו במרבית התפישות הפילוסופיות המערביות, הגדירה אין ראנד שיטה פילוסופית מקיפה, המספקת תשובות לבעיות העיקריות של הפילוסופיה. במהותו התמציתית ביותר, האובייקטיביזם טוען לעליונות השכל (כאמצעי היחידי של האדם להשגת ידע וכמנחה היחיד שלו לפעולה) - לתורת מוסר חדשה של אנוכיות רציונלית (המחזיקה בכך שכל אדם צריך לחיות למען עצמו, לא להקריב עצמו למען אחרים ולא את האחרים למען עצמו) - ויחידאיות (אינדבידואליזם), ביחד עם ביטויה הפוליטי ותוצאתה, שהיא השיטה החברתית המוסרית היחידה: קפיטליזם חופשי.
כיום, תובעים פה אחד אינטלקטואלים שיכורי-סמים, השקועים באורגייה של חוסר רציונליות והקרבה עצמית כללית, ומתחרים זה בזה בייצור תכניות ליישומה המעשי של הקרבה עצמית, כלומר לשיעבוד האדם על ידי הקהילה, הכלל, המדינה.
מרבית אנשים אלה מכונים רדיקליים מכיוון שהם מעמידים בסימן שאלה פרט בלתי-חשוב כזה או אחר בחשיבה המקובלת או מכיוון שהם מובילים את הנחות היסוד של החברה למסקנתן הסופית. אולם אין ראנד היא רדיקלית אמיתית – רדיקלית פילוסופית: היא קוראת תגר על הרעיונות היסודיים של עולמנו המתמוטט ומספקת להם את התחלופות.
אין ראנד היא סופרת. היא ביצעה את אחת המהפכות האינטלקטואליות הגדולות ביותר בימינו כחלק מן הקריירה שלה. ספריה המרשימים מייצגים איחוד של מקוריות פילוסופית עם עוצמה אמנותית שהיא ללא כל מקבילה במאה שלנו. גיבוריה של אין ראנד, עלילתה וסגנונה, הפכו להיות ידועים ברחבי העולם: הגיבור - אדם המייצג עצמאות, תכלית, אחדות פנימית; העלילה - מבנה מבריק בחידושיו של אירועים בלתי צפויים אך מחוייבים לוגית; הסגנון - אותה אחדות של בהירות מאירה, עוצמה אינטלקטואלית ויופי סוער, האפשרית רק אצל אמן גדול שהוא גם פילוסוף גדול.
יצירת מהפכה פילוסופית הוא הישג נדיר שאין כדוגמתו. יצירת עבודת אמנות גדולה הוא הישג נדיר כמעט באותה מידה. עשיית שניהם באותה יצירה הוא מבצע חסר תקדים, ועם זאת, זה מה שהשיגה אין ראנד ב"מרד הנפילים".
(*) כשמאמר זה נכתב היתה אין ראנד עדיין בחיים. בזמן כתיבתו היה פיקוף פרופסור-חבר לפילוסופיה במכון הפוליטכני בברוקלין ועורך-משנה של כתב העת "האובייקטיביסט"
הקריירה של אין ראנד התאפשרה על ידי כוח האיחוד שלה: יכולתה לראות את הקשרים ההגיוניים בין רעיונות הנמצאים בתחומים רחוקים ביותר זה מזה, ובין רעיונות בכלל לחייו הממשיים של האדם. שכלה תפש קשרים חיוניים בין מטפיסיקה לחינוך, בין תורת ההכרה לתפישת "איכות הסביבה", בין תורת הכלכלה לתורת המין. בעוד שמרבית האינטלקטואלים של היום מפזרים בלבול בכך שהם מתייחסים למאורעות כאל יחידות בודדות, מסויימות ובלתי ניתנות להסברה, צופה אין ראנד באירועים הנוכחיים ומזהה את שורשיהם הפילוסופיים העמוקים ביותר, או שומעת תורות פילוסופיות מופשטות ומזהה את משמעותן במעשה הממשי - וכך היא יכולה ליצור אחדות מובנת אפילו מהתוהו ובוהו הרעיוני של ימינו.
עבודותיה - הנעות ממחזות וספרים דרך מאמרים היסטוריים והתייחסויות תרבותיות ועד לתורה פילוסופית - משקפות את טווח חשיבתה. מי חוץ מאין ראנד יכול היה לכתוב מלודרמה פילוסופית (ליל ה16 בינואר) - ומאמר טכני על יצירת המושגים, שנלמד על ידי פרופסורים לפילוסופיה ברחבי המדינה (מבוא לאפיסטמולוגיה אובייקטיביסטית)?
אנו חיים בדור של יוקרה המונית-סינתטית המיוצרת על ידי עיתונאים וקבוצות לחץ. לאין ראנד לא היה שום סיוע מסוג זה; היא השיגה פרסום עולמי על אף התנגדותן המאורגנת של קבוצות הלחץ הרעיוניות של היום.
כמה אינטלקטואלים אינם יודעים מה לחשוב על אין ראנד: הם מזהים שהיא אינה מתאימה לאף-אחד מן הסיווגים המקובלים שלהם, שהיא אומרת משהו חדש - והם מחכים לאחרים שיאמרו להם כיצד לשפוט זאת.
שלושת הקבוצות הרעיוניות החזקות ביותר בעולם היום כן יודעות מה הן חושבות: הכנסייה, המפלגה הקומוניסטית והממסד הליברלי מאוחדים בהתנגדות האמוק שלהן לאין ראנד; הם מזהים כי הפילוסופיה שלה הינה האיום החמור ביותר על שליטתן. הם לחמו כנגד אין ראנד כל חייה; הם לחמו על ידי הכפשה, על ידי סילוף, על ידי פירושים לא נכונים, על ידי כך שניסו - כשכל דבר אחר נכשל - להחניק את יצירתה בשמיכה של שתיקה.
אין ראנד פרצה מעבר לכך. בעצמה, בכוח הישגיה, הפכה לכוח אינטלקטואלי בעולם של היום, עובדה בה מכירים תיאורטיקנים מכל פלח. עבודותיה משמשות כספרי התייחסות באוניברסיטאות ברחבי הארץ, מעריציה נכנסים בהדרגה למערכות הלימודים הגבוהים ולמקצועות האקדמאיים השונים, הרצאותיה בקמפוסים אוניברסיטאיים מלאות תמיד בקהל המציף את האולם. ספריה נמכרו ביותר מ8 מליון עותקים. כשהיא מביסה כל הנחת יסוד של התרבות העכשווית, הצליחה אין ראנד בהזנקתה של תנועה פילוסופית המקיפה את האומה כולה.
תארו לעצמכם מה נדרש לשם כך. תארו לעצמכם את האומץ, את האחדות, את התשוקה למחשבה ולאמת המאפשרים הישג כזה. אם תעשו זאת לא תצטרכו לשאול: איזה מין אדם היא אין ראנד? אתם תדעו זאת.