הערכה עצמית

 

הערכה עצמית

בעיית רוב בני האדם איננה שהם מציגים את עצמם או רואים את עצמם גדולים מכפי שהם אלא להיפך: שהם רואים את עצמם קטנים מכפי שהם. לולא היה הדבר כך לא היו הם פושעים כל כך: זה שיסכן את נפשו ואת שלמותה אינו אלא מי שאינו מעריך אותה כדבר יקר ביותר או בעל חשיבות גדולה במיוחד.

מי שאינו מעריך את עצמו, את רוחו, כערך הגבוה ביותר, הייחודי ביותר והיקר ביותר שלו לא היה מזלזל בה עד כדי הפקרתה לחסדי מקרה או לחסדי החברה שמסביבו. לעומת זאת, זה שמעריך את עצמו מחוסן מפני רגשי נחיתות ותוצאותיהם האיומות, מפני תחושות קיפוח לא אובייקטיביות, מהרגשת זילזול שבה אחרים מתייחסים אליו בו ועוד צרות רעות חולות רבות.

מקורן המשותף של כל אלה בהנחה שיש משהו בעולם שהוא יקר וחשוב יותר ממה שיש בתוך האישיות שלי ושדבר זה נמצא בחוץ היכן שהוא - בדעות האנשים הזרים, בהשקפותיהם, במבטיהם, בדרך בה הם שופטים אותי וכו'