גוף ונפש
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 761
גוף ונפש
"הדבר הטוב ביותר לעשות הוא לשמור על גוף בריא, לטפח הערכה עצמית ולהתרגל לקבל את הדברים כמו שהם". משפט זה, שנאמר בסרט תעודה על בריאות אנושית ששודר בערוץ הטלויזיה החינוכית, טומן בחובו סכנה: תכלית המוגדרת כ"שמירה על גוף בריא" מניחה שהגוף קיים כמטרה לעצמה והדבר איננו נכון: הגוף הוא כלי לצורך חיים. במציאות הטבעית, גוף החי איננו חפץ דומם, "חמרי", שיכול להישאר בקיום ללא פעולת טיפול מתאימה; גוף זה הוא חי בעל צרכים שאי סיפוקם יביא לאי קיומו, אך יותר מכך, הפעולה הנדרשת לשימורו של הגוף איננה פעולה המכוונת לשימור הגוף אלא כזו המכוונת לתכליתו של רוח החי ותכלית זו היא השגת ערכיו המציאותיים של החי, שאינם רק חמריים ובודאי שאינם יכולים להצטמצם לטיפול בגוף החי.
היחס בין גוף לנפש הוא כה יסודי, שהוא מתקיים גם אצל בעלי חיים לא רוחניים, שאותם יש נוהג לראות כגופניים במובהק, אך גם הם תובעים תנאים בנוסף לבריאות גופנית; אפילו אם היה מדובר בסוס, למשל, הוא לא יוכל להסתפק בבריאות גופנית אלא היה לו צורך גם במרחב תנועה. בהקשר הקיום של סוס, מדובר בערכים ששייכים לכלל ההיבטים שיש למהויות חיות ושבאמצעותן הן שומרות על מה שבהתאם לטבען הוא חיים טובים.
הסכנה שקיימת במיקוד בגוף בריא היא בבלעדיות של מגמה זו על פני חיי אדם מוסריים; אם צריך האדם לבחור בין מזון בריא לרעיל, קל וחומר שהוא צריך להימנע מלהשיג מזון שמקורותיו מפוקפקים מבחינה מוסרית כי רעילותו של זה עלולה לפגוע בחלקי מנגנון הקיום שלו הקובעים את איכות החיים שלו במידה רבה לא פחות – ואולי יותר – מהמנגנונים הקובעים את איכות חייו הגופניים. שכן גם הבריאות הגופנית הטובה ביותר של האדם לא תעניק לו את הסיפוק שיביא לו מעשה טוב או מיצוי יכולותיו בתחומים של הישגיות מוסרית.