בין הפסיכולוגי ללוגי

 

בין הפסיכולוגי ללוגי

החלטותיו של האדם רחוקות מלהיות כאלה שמתבסות על שיקול הגיוני בלבד כמו (לצורך השאלה) במקרה של מכונת חישוב או מחשב. לתמונה האנושית נכנס השיקול הרגשי או, ליתר דיוק, הרגשני אשר מסיט את דעתו של האדם לנתיבים לא הגיוניים.

הסיבה שלא כל רעיון נכון מתקבל מיידית בהסכמה היא שכאשר אתה עוסק עם בני אדם אתה אינך עוסק רק עם הלוגיקה שלהם אלא עם הפסיכולוגיה שלהם. למשל, מי שנטייתו לרחמים גדולה יותר מנטייתו לצדק יפנה באופן קבוע לשמירה על ערכים ישנים – אפילו אם הם אינם צודקים - על חשבון ערכים חדשים – אפילו הם צודקים - ולעולם לכאלה של של הגנה (אפילו אם יתבטא הדבר בהתקפה לצורך הגנה).

למעשה, גישה זו היא הגנתית במהותה, שכן היא מכוונת, ביסודה, לשמור על מה שכבר קיים ברשותה מפני פגיעה; היא תומכת במה שהוא כבר חלק מהמהות האנושית הקיימת, במה שהיה והווה על חשבון מה שיכול וראוי שיהיה, שהוא העתיד, ההתפתחות והחיים. כשנמצא אדם במצב כזה, אז כל שיקולי ההגיון והצדק ייראו לו חוורים לעומת הצורך הרגשי ההגנתי הזמני והנאות העתיד ייכנעו, מבחינתו, לסבלות ההווה.