פניה האסתטיים של הבגידה

 

פניה האסתטיים של הבגידה

בגידתם בי של חלק מחברי כללה רכיב חשוב יסודי והוא התעלמות מההסטוריה הארוכה של פעולות העשרה שערכתי והנחיתי בזמן שבו ניהלתי פעילות אינטלקטואלית וחינוכית בין מכרים המעוניינים בכך בישראל, אירופה וארה"ב. את הפעולות הללו, שכללו היבטים אסתטיים מקוריים, עשירים וייחודיים, יזמתי לטובת רבים וטובים מבין אלה שהכרתי. בפעולות אלה תרמתי לתלמידי ולחברי ידע בתחומים שונים, מתוך הדגשה מיוחדת בתחום חוויית האמנות. המידה שבה הרוויחו אלה מהם שבגדו בי מפעולתי בתחום זה היא בדיוק המידה שבה פגעו בערכי עצמם, שכן ההנאה האסתטית היא שנראתה לי תמיד כאחד הערכים הגדולים ביותר שתרמתי לחברה שמסביבי.

מנקודת המבט של המוסר המציאותי, האנוכי במהותו, הופכת פעולה זו, שמשמעותה המעשית היא פגיעה בעניניהם הפרטיים של הבוגדים, את הבגידה לחמורה אף יותר מאשר פגיעה בי. ועד כמה שהפגיעה בערכים אלה היא חמורה, קשה הרבה יותר ממנה היא הפגיעה שהתרחשה בחייהם של חלק מיוחד מידידי שהם בעלי כשרון אמנותי טוב - או שלפחות היו בעלי כזה עד שניתקו עמי את הקשר. לדעתי אין ספק שהם היו יכולים להתפתח, באמצעות הערכים שאותם תרמתי להם, למצב שבו יחוו אמנות או יהיו אמנים טובים בהרבה משהם היום.

כל זה קשור לכך שאחת ההתמחויות המקצועיות הגדולות שאותן רכשתי במשך שנות עבודה לא מעטות היתה בתחום קידומה של אמנות טובה; לאורך תקופת חיים ארוכה פיתחתי שיטה מגובשת של העברת ערכים חיוביים באמצעות חוויית האמנות, כאשר אני מקדם מבחינה אישית רבים מאלה שהכרתי דרך פיתוח יכולתם לחוות אמנות בצורה תבונית, כשאחד המיקודים המיוחדים שלי בתחום זה מתבסס על עבודתה הספרותית של אין ראנד.

במשך תקופה ארוכה הקמתי וניהלתי מסגרת שעסקה בחוויית אמנות מתקדמת בתחומים שונים, החל ממוסיקה וכלה בקולנוע, שבה הדרכתי בתחומי האסתטיקה תלמידים רבים ותרמתי ליכולתם בהבנת האמנות. את פעילותי החינוכית בתחום זה ביססתי על הפילוסופיה של אין ראנד, כשאני מחזק הן את ההיבטים הפילוסופיים של עבודתה והן את האסתטים. 

בהקשר זה, היה אחד המבצעים הגדולים והחשובים שיזמתי וביצעתי מיקוד של תלמידי הפילוסופיה של אין ראנד ב"אטלס" (מרד הנפילים). בסדרת הרצאות שיטתית שהתבססו על יצירה זו איחדתי בין חווייתה האסתטית של היצירה לבין ערכיה הפילוסופיים. לדאבוני, נמנע ממני, בשל הפעולה שננקטה נגדי, לסיים את המבצע, שאין ערוך לחשיבותו הן מבחינה פילוסופית והן מבחינה חווייתית.

מחדל בוגדני דומה מתרחש בימינו בממסד המתיימר להגן על מורשת אין ראנד. שכן, זה הפסיק כל פעולה משמעותית בתחום האסתטיקה. דבר זה יצר בעולם תלמידי האוביקטיביזם שממה רוחנית גדולה ביחס לפעולות ההעשרה האסתטיות הרבות שבוצעו על ידינו בעבר, ושבהן הנחלנו ערכים אסתטיים גבוהים לכלל הציבור הפוטנציאלי של חובבי האמנות הטובה. בפעולות אלה התבססנו על הרעיון שתחום האמנות מבטא יותר מכל את המטפיסיקה המציאותית, שהיא היסוד לכל הערכים האחרים של הטוב או של מי ששואף לחיות ולהיות טוב – אך כל המאמץ הגדול והמשאבים שהשקענו כדי להקים תשתית שעליה נוכל לבסס בעתיד קידום של ערכים אסתטיים חיוביים עלה בתהו.

לאור זה, מה שמבצעת היום הנהגת הממסד הנושא את ירושתה הפילוסופית של אין ראנד הוא פעולה טועה ומטעה, שכן היא ממקדת את הציבור הנחשף אליה בהיבט האתי-פוליטי של הפילוסופיה שלה ומציג אותה כאילו היתה פוליטית בעיקרה. זהו עיוות של גישת ראנד וגם עקירת העומק המטפיסי מתוכה, על ידי סירוסה האסתטי, המתבטא בכך שערך זכויות האדם הקיים בה איננו מוגן כהלכה כפי שדאגה לעשות אין ראנד באמצעות אמנותה.

נתונים נוספים