הקאפו הראנדרואידי

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 711

 

הקאפו הראנדרואידי (*)

אנו נמצאים היום במצב מלחמה ברור שבו תוקפים ברברים בוזזים ארץ של יצרנים. בעיצומם של ימים אלה מציג אתר המתיימר לנהל שיחות בין תלמידי הפילוסופיה של אין ראנד מאמר של תלמיד הפילוסופיה הזו המציג את הארץ הצודקת – ישראל - כבלתי מוסרית. למסקנה זו הגיע הכותב אחרי שניתח את מעמדן המוסרי של שני הכוחות הפוליטיים הגדולים בישראל והגיע למסקנה ששניהם בלתי-מוסריים. מתחת לתקיפת שתי המפלגות הגדולות בישראל מה שמשתמע הוא, למעשה, שבישראל, השמאל והמתנגדים לו הם שווי-ערך מבחינה מוסרית.

עמדה זו, שהיתה מקובלת, אולי, בדוחק, אם הכותב היה גר בסין או על הירח, היא בלתי מוסרית בעליל כשמדובר באדם שראה את האמת מקרוב וידע אותה טוב יותר.

שתיקתו של הנמצא במחנה ריכוז מובנת ולרוב מוצדקת. שיתוף פעולה שלו עם מנהלו של מחנה כזה חשודה ורק לעתים רחוקות נסלחת. אך תמיכה בנאציזם על ידי מי שנמצא מחוץ להישג ידו איננה נסלחת – והתמיכה הגרועה ביותר היא זו שמתחבאת מאחורי יומרה פילוסופית ומציגה שויון מוסרי בין הבוזז ליצרן, בין התוקף לנתקף.

ספרות השואה מלאה בתיעוד דמויותיהם של יהודים בוגדים אשר, מרוב פחדם שמא יחשוד בהם מישהו שגם הם יהודים, הם משתפים פעולה עם הרוצחים הנאציים ומסגירים להם את בני עמם. הראנדרואיזם הישראלי (ראנדרואיזם = תפישה דוגמטית של הפילוסופיה של אין ראנד) מספק לנו היום, בדמות מאמר המפורסם ברשת החפשית, גירסה נוכחית לאותו עקרון או אותה תסמונת פסיכו-פילוסופית: הצהרה פילוסופית המתייחסת לסכסוך הנוכחי על ידי הוקעתם המוסרית של "שני הצדדים" – דבר שמשמעותו, במיוחד בהקשר הנוכחי, הוקעת הטוב.

אין ספק שזוהי גירסה חדשה ומתוחכמת של האמירה "תפסיקו להתפלסף", אשר מושלכת לסכסוך במזרח התיכון, במטרה להשוות את הצדדים מבחינה מוסרית ומכאן גם "אי המוסריות של שני הצדדים" המוזכרת במאמר התועבה הפסוודו-פילוסופי הזה. אך מה שברור לקוראים מבית – ובמיוחד לאלה המכירים את מה ש"שכח" המחבר – את ההקשר - כי כותב המאמר מנסה, באמצעותו, להתנער ממחוייבות מוסרית ולהטיל על אחרים אשמה שאינם ראויים לה, כאילו הם תומכים בצד לא מוסרי.

מאמר זה היה יכול להיחשב לטעות תמימה אם לא היינו יודעים מי כתבו אותו – אם לא היינו יודעים שמדובר במי שידעו טוב יותר, במי שידעו שהאמת שונה ושהצהירו על ידיעתם זו. הם ידעו שיש הבדל מוסרי עקרוני בין הכוחות הפוליטיים בישראל – וכי אף מי שנחשב היום למוביל התנועה האובייקטיביסטית הראשית בארה"ב, ד"ר לאונרד פיקוף, הצהיר עליו במפורש מיד אחרי בחירות 96.

אם היתה אין ראנד סוברת, כמפרשיה הראנדרואידים, כי ניתן לטייח הבדלים כמו אלה שבין השמאל הישראלי למתנגדיו על יסוד כה שטחי, היא גם לא היתה מוצאת שום הצדקה לסיכון שנוטל על עצמו ד'אנקוניה למען רירדן.

(*) ראנדרואיד = תלמיד דוגמטי של אין ראנד, המשתמש ברעיונות אין ראנד מחוץ להקשרם למגמות הסותרות את ערכיה האמיתיים של פילוסופיה זו

לפי הראנדרואיזם היה גאלט מתנער מד'אנקוניה בשל יחסיו עם רירדן, מתיישב בעמק הסיליקון, מציל את העולם על ידי שיגור טענות על אי מוסריות כלפי כל מי שמנסה להילחם על הטוב והצדק בתוככי ארצו - וממשיך לתמוך, באמצעות שתיקה ותשלום מסים כבדים, בממשל פושע אשר, כמוהו, מפעיל פגיעה בזכויות האדם על ידי אי פעולה - הימנעות מהטלת וטו.

הראנדרואיזם הישראלי, אשר תמך בשנתיים האחרונות במפגיע ובמוצהר בדיקטטורה הסוציאליסטית הישראלית ובצורות רבות של פגיעה בזכויות האדם, המנוגדות לחלוטין לעקרונות הפילוסופיה של אין ראנד, הצליח להטעות בדרכו רבים וטובים על ידי כך שטפל על חפים מפשע אשמת שוא של פגיעה כזו; חפים מפשע אלה הם יהודים דתיים אשר הוצגו על ידי ארגוני שמאל כבוזזים על לא עוול בכפם.

כשהוא מנצל את בורותם וטפשותם של רבים ומסווה את שלו, הציג עצמו הראנדרואיזם המקומי כנציג הפילוסופיה של אין ראנד והשתתף בהסתה כנגד מי שלא פגע בזכויות האדם. את אותות ההסתה ופירותיה ניתן לראות היטב בטענה האנטי-דתית אשר מצאה את מקומה במאמר שבו אנו עוסקים. אין כמאמר זה להדגים את פירות ההסתה האנטישמית, אשר הפכה, בדמיונו של הכותב, את ההתנגדות האובייקטיביסטית הלגיטימית לדת, ליציאה כנגד זכויות האדם של חובשי כיפה חפים מפשע. בכך נהפכה תורת החיים של אין ראנד, בידי הכותב ותומכיו, לקרדום של מוות.

על רקע מה שבאמת קורה בישראל, מה שאנו יודעים, מה שידענו ומה שידעו בעבר גם אלה התומכים היום בתקיפה קולקטיביסטית של ה"דתיים" בישראל, מתוך רמיזה גסה לכך שבאמצעות טענותיהם הדתיות הם פוגעים בזכויות אדם, אין ספק שכל התומך במה שנאמר במאמר זה הוא אשם כל עוד לא הוכחה חפותו. היום, בהקשר הפוליטי שבו ברור מי הבוזז ומי האשם, כתיבתו, הופעתו ופרסומו של כתב זה, הם בעלי משמעות של תמיכה בביזה, שוד ורצח.

זהו פשע נורא כנגד האמת והצדק למצוא שאמירה כזו יכולה להסתתר מאחורי הפילוסופיה של אין ראנד. אין ראנד, הלוחמת הפילוסופית הגדולה ביותר בהסטוריה למען זכויות האדם, היתה מקיאה מתוכה כל מי שנותן יד – בחומר או ברוח, במעשה או באמירה – לרצח.

אין ספק שהיום נוח למי שברח מן המלחמה להציג עצמו כאילו זה שממשיך בה משתף פעולה עם האוייב – אך הפחדן יגלה עד מהרה שאחרי היום מגיע המחר...

כהערה מוספת אני מוצא לנכון לציין כי הראנדרואיסט משתמש בציטטות מספרי אין ראנד כפי שקומוניסט סיני משתמש בספרו של היו"ר מאו; הוא סומך על בורותם, טפשותם וחוסר נסיונם של אלה שאותם הוא רוצה להסית על ידי הצגת מובאות מספרי ראנד במקום יכולת יישום צודקת של רעיונותיה להקשר הנוכחי: כותב שורות אלה הגה חלק גדול ממה שהוצג על ידי כותב המאמר כניתוח פרטי עוד לפני עשור, כאחד מחלוצי היישום הפוליטי של האובייקטיביזם בישראל, אלא שמאז רשמה חשיבה זו התפתחות רבה ולכן אין כותב המאמר, אשר ידע על התפתחות זו, יכול לטעון לתמימות (אולי לאי שפיות). מסיבה זו אין אני יכול לומר אם רמתו השטחית והא-מוסרית של הניתוח המוצג מייצגת מצב הכרתי נבחר או נאכף. עם זאת, יש בודאי משמעות לכך שהכותב טורח לרשום את הדברים באנגלית (ללמדך את ישבנו של מי הוא חפץ להנעים).

תל-אביב 7 פברואר 2001