בין הכסאות

 

בין הכסאות

תוצר אחד של ההפרדה בין הרוח והגוף היא התהום הפעורה ביניהם, אשר עד שתגושר ותתבטל, תפיל חללים רבים אל קרקעיתה.

היום, כשאתה בא ומדבר על "מה שעושים לך", הם אומרים לך ש"העשיה אינה אומרת שום דבר עקרוני" ולפיכך מה שקרה היה "יוצא מן הכלל" זניח. אך מאידך, אם אם אתה יוצא כנגד אמירה מסויימת אומרים לך ש"זו רק אמירה" וש"מה שחשוב זה מה שנעשה".

וכך, שוב ושוב, הם מטרטרים אותך משדה לשדה על פני התהום כשבכל פעם אתה נופל בין הכסאות (כמו בין הפקידים) והם אומרים לך ועושים בך כחפצם.

וכך יהיה עד שתסגור את הפער – עד שלא תרשה יותר לומר שיש אמירה מנותקת מעשיה או שיש עשיה שאין לה משמעות, כי היא מעבר לזמנה או למקומה.