שרשי האלימות הישראלית

שרשי האלימות הישראלית

את שרש האלימות בישראל יש לתלות, ביחד עם כל הסיבות האחרות ולא פחות מכך, בחוסר ידע. בעיקרו של דבר מדובר בבלבול הקיים בציבור בין אלימות לכוחנות. לציבור הישראלי – וזה כולל חלקים נרחבים מחוגי הפוליטיקה והתקשורת – נראית הפעלת כוח כמו אלימות, קודם כל כי היא באמת זהה בדמותה החיצונית. אך לא כל הפעלת כוח היא בגדר אלימות.

ההבדל בין שני סוגי הפעלת הכוח הוא מוסריח; בהקשר זה, האלימות משמעה פעולה יזומה של כוח באופן לא צודק. הפעלת כוח צודקת – כזו שאיננה בגדר אלימות - יכולה להיות הגנה עצמית מפני אלימות; אלימות פירושה פגיעה יזומה בזכויות. הכוחנות איננה אלא שם כולל המתייחס לכל צורות הפעלת הכוח. כוחנות מהווה גורם שלילי רק כאשר היא יזומה למטרות של פגיעה בזכויות או פשע אחר.

אלימות, פעמים רבות, מתבצעת ללא כוחנות כלל כמו, למשל, באופן מילולי או על ידי תפיסת קנין שאינו שייך לתופס בדרך שאין בה פגיעה כלשהי בגופו של אדם אחר. במקרה של חיים בחברה כפייתית, מיעוטת חירות, כמו ישראל, נמצאת פעמים רבות האלימות בצידו של החוק – ומשליטו או מחוקקו הוא האלים.

נתונים נוספים