שיעור

 

שיעור

לעתים מתייחסת אלינו המציאות בדרך שמלמדת אותנו שיעורים חשובים באמצעות התמודדויות עם מצבים. למשל, כשמישהו רוצה לקחת את ביתך, אתה לא אומר לו "אין בבית מקום לשנינו" או "אז איפה אני אגור?" אתה צריך לדעת לומר "זה הבית שלי".

אם אינך אומר לפחות זאת, אתה כנראה אינך יודע זאת. כלומר: אתה אינך יודע שזה הבית שלך ולמה. אתה אינך צריך לומר יותר מזה – ואם אתה בכלל מנסה, די בכך כדי להראות שאינך מבין עד כמה יסודית טעותך.

מעבר לעובדה שחוסר הידע שלך מהווה פתח שדרכו אתה מזמין את הפולש להיכנס לביתך, יש בכך משום שיעור שאתה מקבל מהמציאות; מנקודת מבט זו, הפולש הוא המורה שנשלח אליך על ידי המציאות כדי שתלמד את השיעור.

 

נתונים נוספים