רוח הרצח

 

רוח הרצח

העובדה שהמסורת היהודית מבחינה בין הריגה לרצח נושאת לא רק משמעות מוסרית אלא גם מטפיזית: בזמן שמעשה ההריגה המבוצע בידי הרוצח הוא פיזי, הרצח מוקיע את רוחו, אשר יזמה את ההריגה הזו.

במובן זה ההטפה לרצח חמורה אף יותר ממעשה הרצח, אם מבצעו הבין פחות מהמטיף לו את אי הצדק שבו. הטפה לפשע היא בעצמה פשע – והטפה לרצח היא, לעתים, פשע גדול יותר מהרצח עצמו.

ארגון או בני אדם יחידים היוזמים מעשי פשע וגורמים להם, הם פושעים חמורים ביחס ישר לרוחניותם, כלומר למעורבות רעיונית בהצדקתו של הפשע. לעתים קרובות מתבטאת רוחניות זו בריחוק חומרי ממעשי הפשע שהם אחראים להם.

זהו מעמדם של הנצרות, האיסלם, הסוציאליזם, הנאציזם, הפשיזם ויורשיהם האנושיים. מופשטים ככל שיהיו רעיונותיהם, נמנים הם עם ארגוני הרצח הגדולים ביותר שהוקמו אי פעם בהסטוריה.