לגיטימציית הטעות

 

לגיטימציית הטעות.

בכדי לבצע פגיעה בזכויות האדם אין די ברעיונות או במחשבות, שליליים ככל שיהיו. שכן, מוטעים אלה ככל שיהיו אין הם חורגים עדיין ממעמדן הלגיטימי של טעויות הקיימות במחשבה האנושית.

עם זאת יש פשע בתמיכה רעיונית בפשע ולפיכך יש לראות את מי שמצדיק פשע כשותף לו, במיוחד אם הפושע הסתמך על תמיכתו לצורך פעולתו. גזענות, למשל, איננה פגיעה בזכויות האדם אף על פי שהיא יכולה להיות יסוד לה. בהקשר זה שומה על אדם הפוגע באדם אחר בשל טעות הגזענות לשאת באחריות, בדיוק כפי שישא אותה גם אדם שהפגיעה שהוא מבצע נעשית על יסוד רצון טוב.

בהקשר זה, להאשים מישהו בגזענות בשל מחשבות שליליות שיש לו הוא שווה ערך להאשמת כלי נשק ולא את אלה המפעילים אותו למטרת פשע. כך עושים הפציפיסטים למיניהם, שמחד לא רואים את עצמם כנוטלים אחריות כלשהי על טעויות כגון אמונה בכוונותיהם של רוצחים מועדים, אך מאידך אף כי הם "אינם מצדיקים את הרוצחים" הם גם נמנעים מלהוקיע אותם כי הם "מבינים אותם" ו"מזדהים עם סבלם".

סוג כזה של מחשבה, השקפה והצהרה הם למעשה הצדקת רצח ולפיכך גם שותפות לרצח. וכך יהיה גם מעמדה של תמיכה בפגיעה בבני אדם כדי לעשות מעשה מוטעה של צדק סוציאליסטי. בהקשר כזה יש לבדוק את מידת הלגיטימציה שיכולה טעות רעיונית מסוג זה לגייס. כי יש הבדל עקרוני ולא מידתי בין השתתפות בהפגנה או דיון לבין הסתרת רוצח או תמיכה פעילה בו.

נתונים נוספים