חיידקיה הרעיוניים של מגיפה אקולוגית

 

חיידקיה הרעיוניים של מגיפה אקולוגית

לפני 20 שנה פרצה "מגיפה אקולוגית" בבת-ים. אני זוכר את המורה שלי לגיאוגרפיה מסבירה לי על הזיהום שגורמים ארובות בתי החרושת. אני אומר לה שזה אומר שצריך מפעל שיעשה מסננים לארובות והיא אומרת, בשמחת נצחון, אבל גם למפעל כזה תהיה ארובה מעשנת ואז הבעיה מתחילה שוב.

ואני, כתשובה, אומר "לא נכון. כי את המסנן הראשון הוא שם על עצמו". זה לא שיכנע אותה. היא אהבה יותר מדי את רעיון חיסול בתי החרושת בעולם.

אך מאז ועד היום, כך אני מבין את הדבר: כמו אותו מפעל מזהם – או אותה מורה בעלת רעיון איכות הסביבה - האדם אמור קודם כל לפתור את בעיתו העצמית ואחר כך את זו של אחרים. זהו הכרח לוגי ולא צ'ופר. הבעיה היום היא שאנשים מנסים לפתור בעיות לאחרים מבלי לפתור את בעיותיהם הפרטיות או, מבחינה לוגית, ניגשים לפעול את שלב ב לפני שהשלימו את שלב א. אז בעיותיהם הפרטיות אינן פתורות ואז באמת אין להם הבנה של פתירת בעיות וגם לא תמונת עולם של בעיות פתורות אלא רק של בעיות לא פתורות.

רוב אלה החשים כי הם חיים בעולם מלא בעיות, אינם תופשים שעולמם מלא בבעיות שפתורות כבר מזה זמן רב, אך שקולן אינו נשמע דווקא מכיוון שהן כבר פתורות.

נתונים נוספים