כבודו הפגוע של האגואיזם

כבודו הפגוע של האגואיזם

כל מי שיש לי הוא רק אני עצמי

מאמר שהתפרסם ב"מקור ראשון" תחת הכותרת "האגואיזם דוהר בכבישים" עוסק, בעקבות המקרה הקשה שבו נהרגו שלוש נשים בתאונת "פגע וברח", במשמעויות תופעת תאונות הדרכים המתבצעות על ידי נהגים הנמצאים במצב של שכרות. כפי שניתן להבין מכותרתן של המאמר, ברור, מבלי שיש צורך לפרש זאת, כי כאשר כותב המאמר מזכיר "אגואיזם" הוא מתכוון לחוסר אחריות, ובמיוחד לחוסר אחריותו של אדם הנוהג ברכבו במצב שבו אין הוא שולט בעצמו באופן מלא.

אך יש בהזכרת האגואיזם בהקשר זה טעות והטעייה קשים, כי הם מבטאים דורות של פירוש מוטעה של המושג ובעקבות כך כשל הגיוני שמכוון נגד פעולתו של האדם למען עצמו, שהיא היסוד הקיומי שלו. לאור הגישה היהודית, שבה "אם אין אני לי מי לי" מבטא את ההכרה בחשיבות הערכתו של האדם את היות עצמיותו היסוד לקיומו, השמצתו של האגואיזם מבחינה תרבותית נובעת מהמחשבה שפעולתו של האדם למען עצמו היא חייתית באופיה ושלילית מבחינה מוסרית; אך מחשבה זו מתעלמת מכך שגם כאשר אדם פועל למען משפחתו, עמו והאנושות כולה הוא עושה זאת, למעשה, גם כן למען עצמו.

המאמר להלן מביא שורה של דוגמאות לתופעות שליליות שאותם הוא מוקיע כמבטאות את האגואיזם, כמו פעולה נגד הזולת. אך בתרבות שבה פעולת האדם למען זולתו הפכה לקלישאה שמצדיקה כל פעולה למען זרים, חשוב לזכור כי גם פעולה למען הזולת איננה ערך חסר גבולות או חיובי בכל מקרה. המסורת היהודית מקפידה להזכיר לאדם כי "עניי עירך קודמים" ובכך לציין לפניו כי קיימת היררכיה ברורה של ערכים שלפיהם צריך אדם לנהוג בחייו – וכי, למעשה, מרכז ההיררכיה (או יסודה) הוא היחיד עצמו.

כותב המאמר כותב על נהיגה במצב של שיכרות כעל ביטוי של "נהנתנות" ושל האגואיזם שכובש את ישראל. הוא רואה את הנכונות להקרבה של אזרחי ישראל כעל מה שהציל עד היום את ישראל מאויביה: "...ללא ערכים כמו ערבות הדדית והקרבה עצמית למען המולדת ערביי האיזור בסופו של דבר ינצחו אותנו..." לא רק שמסדר דברים זה עלול הקורא לטעות ולחשוב שמשמעות הדברים היא שבתרבות הערבית ערכי ההקרבה העצמית והערבות גדולים יותר מאלה שקיימים בתרבות הישראלית, אלא גם שהוא טועה בחיבור שהוא עושה בין הערבות ההדדית לבין ההקרבה העצמית. במיוחד מתבטאת טעותו בבלבול שבין סיכון עצמי לבין הקרבה עצמית; סיכון עצמי – הסכנה שלוקח על עצמו אדם למען ערכיו היקרים – איננו בגדר הקרבה עצמית. דווקא אדם המוכן לסכן את חייו למען אהובי נפשו אינו כזה הרואה את עצמו כראוי לביטול ולוויתור, וקל וחומר שהוא איננו כזה הנמנע לפעול למען ערכיו. האגואיסט הוא בדיוק מי שפועל למען הערכים היקרים לו – ובאלה כלולים משפחתו, עמו וארצו.

ערכיו של היחיד הם הביטוי של עצמיותו ופעולותיו למען שמירתם הן הפעולות האנוכיות ביותר שלו. יש הבדל עצום בין פעולות מסוג זה וערכים מסוג זה לפעולות והערכים שחפץ אדם להשיג בשם ה"נהנתנות". אדם שכל מעייניו או, לפחות הראשונים שבהם, הם הערכים שמהם הוא יכול ליהנות, רחוק מלהיות אדם מלא או גדול; אדם כזה כמוהו כילד שעדיין איננו יודע כי יש בעולם ערכים יקרים יותר מגלידה – כמו משפחה, עם וארץ.

אם אדם-ילד כזה פוגע באדם אחר ונמלט מן המקום מבלי לסייע לו, אין הדבר מעיד על אגואיזם אלא על ההיפך מזה: על כך שהוא לא למד עדיין להזדהות עם בני אדם אחרים בסבלם עד כדי כך שישקיע משאבים בעזרה להם. לעומתו, האדם המסייע לאחרים, ובמיוחד לאלה הקרובים אליו, הוא האגואיסט האמיתי, הרואה בכל המעגלים החברתיים שהוא מהווה חלק מהם ערכים הראויים להכרה.

אדם בריא הוא בעל מודעות לערכים המהווים חלק בעולמו, והוא רואה אותם כחלק בלתי נפרד מגופו; הכרתו המעשית של אדם בערכם של בני משפחתו, עמו וארצו לחייו ומוכנותו לעמול למענם, לתרום למענם ואף, לעתים, לסכן את חייו למענם היא ביטוי של אגואיזם, כי כל הפעולות הללו נעשות למען ערכיו שלו, כי זולת עצמו אין לאדם דבר.

Normal 0 false false false EN-US X-NONE HE MicrosoftInternetExplorer4 /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-priority:99; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0in 5.4pt 0in 5.4pt; mso-para-margin-top:0in; mso-para-margin-right:0in; mso-para-margin-bottom:10.0pt; mso-para-margin-left:0in; line-height:115%; mso-pagination:widow-orphan; font-size:11.0pt; font-family:"Calibri","sans-serif"; mso-ascii-font-family:Calibri; mso-ascii-theme-font:minor-latin; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-theme-font:minor-fareast; mso-hansi-font-family:Calibri; mso-hansi-theme-font:minor-latin;}

הכרתו זו של האדם בהיותם של עצמו והזולת בלתי נפרדים חושפת את הטעות המכוערת שבשלילת האגואיזם, הנובעת מהמחשבה שהאגואיסט אדיש לזולת ולעתים אף פוגע בו למען עצמו. אסור לנו להסכים עם רעיון זה. עלינו לגאול את כבודו של מושג זה ולעודד את האדם לפעול ולעשות את כל מה שהוא חפץ בו למען ערכיו שלו – אגואיסטיים ככל שיהיו – כדי שיראה את עצמיותו כראשונה בערכים המהווים את אישיותו, מבלי להפרידה מכל המציאות החיה שסביבו, של כל הזולת הקרוב אליו.

אם אין אני לי גם הזולת איננו לי, כי בלעדי – ולו כנקודת ייחוס - גם אין זולתי.

נתונים נוספים