שותפות השילוש הלא-קדוש
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1119
שותפות השילוש הלא-קדוש
או: מחנכיו של הציבור
העובדה שרבים מן הציבור משוכנעים שהם כבר יודעים מה יהיה פסק דינו של בית המשפט במקרה רוזנשטיין, על אף שהמשפט עדיין לא התקיים, הוא תוצאה של חינוך רע של הציבור, חינוך שמשמעו הוצאת לשון רע כדרך חיים.
אך מי הם, בדיוק, מחנכי הציבור?
המחנכים הם שלושה גורמים שותפים, המייצגים שילוש לא קדוש: מערכות המשפט, אכיפת החוק והתקשורת בישראל.
אף אחד משלושה גורמים אלה, כשלעצמו, אינו רשאי, מוסרית או חוקית, לגרום לכך שהציבור יסבור שאדם כלשהו אשם בפשע – וקל וחומר שלשתם יחדיו.
ובכל-זאת, הדבר מתרחש בישראל פעם אחר פעם, כבר במשך שנים:
כמו במקרה שבו יורה קשת חץ ואח"כ מסמן את העיגולים מסביבו, פועל השילוש הלא-קדוש בצורה שבה הוא מגדיר, קודם לכל, את מי שנראה בעיניו אשם, אחר כך הוא מדליף לתקשורת את ה"סקופ" שלה וזו, מצידה, עושה את כל מה שביכלתה כדי לצבור יוקרה והון. אח"כ מתנדבת המערכת המשפטית, החל בפרקליטות, לתרום את החלק שמתבקש ממנה: את המשפט ופסקי הדין הרצויים, וזאת הרבה אחרי שדעת הקהל כבר "מבושלת" דיה, כמו במקרה רוזנשטיין.
מקרה רוזנשטיין מעניין לפחות כמו כל אותם אנשי ציבור שאויביהם הפוליטיים דאגו "לסדר" להם תיק פלילי כדי להטותם מן הדרך בעשרות השנים שבהם מתקיימת המדינה.
במדינה שבה יש מערכות משפט, אכיפת חוק ותקשורת ישרות, די היה בדעת קהל מוטה מראש כדי לבטל את קיומו של משפט נגד אדם, על יסוד המחשבה שגזר דינו כבר נקבע מראש על ידי הציבור.
אין ספק שבמדינה כזו היו גם נשמעים קולות הקוראים להעמיד לדין את האנשים האחראים לכך שפעולת הרשויות הוציאה דיבה על אדם וחרצה את דינו, בעיני הציבור, זמן רב לפני התנהלות משפט נגדו.
אך במדינת ישראל, שבה שולט השילוש הלא-קדוש שלעיל, לא רק שזה איננו קורה, אלא שמי שמוקיע את רוח הדברים מסתכן שהמפלצת משולשת הראשים תפנה נגדו את ההליך.
ומעבר לכך, מכיוון שמעטים בישראל מזהים את ההליך החינוכי המעורב ואת תוצאתו – כלומר את העובדה שרוב הציבור נסחף על ידי השילוש ומאמין בהסתתו, פעם כנגד איש זה ופעם כנגד איש אחר – יש היום קושי גדול גם בהסברת הצורך להפריד את משולש האחווה הזה.
בישראל של היום מן הנבצר הוא להפסיק את צינור המידע החפשי שקיים בין המשטרה לתקשורת, או את מצעד קציני המשטרה העושה את דרכו עם כל פשע להצטלם באולפני הטלויזיה הממלכתית. באותה מידה אין להפריד את ציבור חווי התקשורת מחוות הדעת הפוסקות של החוקר המשטרתי לגבי כשרותו של אדם זה או אחר.
כותב שורות אלה מציע מחקר השוואתי שבו ייחקר הקשר בין ידיעת הקהל חשודים בפשע ופסיקתו לגביהם לבין תוצאות ההליך המשפטי שמתקיים בענינם, אך הוא אינו יכול להציע מסגרות ראויות למחקר כזה בחברה הישראלית, שאוי לו למי שנפל בידי השילוש הלא-קדוש, האחראי על חינוכה.