אין מיש
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 845
א י ן מ י ש
מושג יסודי אחד מקשר בין הפגנות האחד במאי לבין הפלת מגדלי התאומים: הרס.
השמאל העולמי, הברברי המאוחד בתאוות הרס הערכים שלו ובשנאתו לרכוש הפרטי, המייצג יצרנות, פועל מזה עשרות שנים כדי להרוס, להרוס ולהרוס.
בזמן שבו פועלים כוחות הבריאה העולמיים ליצור יש מאין, פועלים כוחות ההרס להשיב את היש בחזרה לאין, על ידי השמדתו.
במדינות העולם השלישי הם עושים זאת באלימות פיזית ישירה: בדיכוי עריץ, ברובים, סכינים ועינויים. במערב הם עושים זאת במסווה של הפגנות ושביתות, המקבלות לגיטימציה כאילו היו ביטוי של חופש הביטוי...
ומה שמסגיר את מה שמאחורי המסיכה הוא תאוות ההרס.
חוט ערכי אחד מוביל, כמקשר, בין הפגנות הסטודנטים ההרסניות של שנות הששים, דרך ההפגנות האלימות של ההסתדרות והסטודנטים הישראלים להפגנות המחאה נגד ישראל, נגד לה-פן ונגד הקפיטליזם: כל ההפגנות האלה, הכביכול רעיוניות, הכביכול תורמות, אינן אלא הפגנות של "נגד", של הרס ושל גרימת נזק עצום לרכוש.
הפגנות אלה הן ביטוי שאיפה לאין ולא ליש; הן מבוססות על השלילה ולא על שום חיוב; הן אינן מציעות ברירה, אפשרות או מצע – אלא סותרות, נוגדות ושוללות. תמציתן, תכליתן ומהותן איננו בקיום אלא באי-קיום.
בכל ההפגנות הללו מחוזקת האלימות הצרופה באמצעות האשליה שיש להמונים אלימים "אידיאליסטיים" זכות לפגוע בהמונים אחרים, יצרנים, ולגרום לרכושם שיעבור מן העולם.
והתירוץ למלחמת ההרס - אידיאולוגיה של שלום...
ביום האחד במאי האחרון, שיש המכנים אותו – ובמידה רבה של צדק - ה"אחד באפריל" של הפועלים", המליצה משטרת לונדון לאנשי העסקים בעיר שלא לבוא למקומות עבודתם במכוניותיהם הפרטיות – במיוחד אם הן יקרות – ולא להתלבש בחליפות עסקים. הדבר, כך נמסר, הוא תוצאת מה שנלמד מהפגנות השנה שעברה שבהן נגרם, בלונדון לבדה, נזק של למעלה מ20 מליון ליש"ט עקב ההפגנות למען זכויות ההרס של הפרולטריון... לאור עובדה אחת זו, רק בדמיון ניתן לשער כמה נזק נגרם על ידי הסוציאליזם החשוך בחגיגות הברברים של האחד במאי ברחבי העולם כולו...
אך ההרס ה"פועלי" יסודי ומקיף הרבה יותר מכדי שיצטמצם ל"שחרור לחץ" תחת חסות התחפושת האידיאולוגית; בפעולות ההרס ההפגנתיות שלו בימי ה"חג" הסוציאליסטי, משלים הטירור ה"פועלי" את ההחרמה, ההפקעה, השיעבוד והטירור הרגילים שהוא מפעיל כנגד היצרנים ובעלי הרכוש הפרטי בימי ה"שגרה" שלו. האחד במאי הוא יום של "השלמות": ביום שחרור היצרים הזה משמידים אנשי האידיאל הסוציאליסטי את מה שאין הם מצליחים לשים עליו את ידיהם באמצעות חוקיהם במשך שאר 364 ימות השנה.
כמו בן-לאדן, שהתפאר לאחרונה כי גרם לארה"ב נזק כלכלי של שני ביליון דולר, יכולים אנשי הגורילה המכנים עצמם "פועלים" לטפוח על חזותיהם בשאגות סיפוק למראה ההרס, השוד והביזה, תוצאות "חופש הביטוי" שלהם...
לנו נותר רק לקוות שבעתיד לא ייחגג יותר חג הפועלים אלא רק חגם של אלה הפועלים לטובה, כלומר: היצרנים.