סתירה חינוכית

סתירה חינוכית

מגמות החינוך של המסורת הנוצרית מתאפיינות בסתירה מעניינת: מחד הן מעמידות בראש המיתוס שלהן דמות אידיאלית של אדם צעיר – ומאידך הן יוצאות כנגד "חטאי הבשר" של תשוקות הגוף.

הדבר משול לאדם הנותן לילד הרצאה על הקלקולים הנובעים מאכילת ממתקים, תוך כדי שהוא פורש לפניו שולחן עמוס במתתקים.

לשתי הדוגמאות הללו יש משמעות רצינית יותר – ואכזרית באמת – שהיא תיכנות נרשע של בני אדם למצב של סתירה וניגוד פנימי הכרחי, המבוסס על פיתוי המכוון בדיוק לתשוקות האופייניות לגיל שבו הם נמצאים מבחינה גופנית.

האם אין זה שורש המצב שבו נמצאת תרבות זמננו, ושאליו הביאה אותנו מערכת הערכים הנוצרית, שבו מעריצה חברה שלמה את האדם הצעיר ובאמצעותו את הגוף האנושי, אך דוחה את אותו גוף על ידי התקפה מוסרית על תענוגות המין?

נתונים נוספים