מלחמת עולם
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1144
מלחמת עולם
האתאיזם הוא עמדה רעיונית אשר איננה מכירה בקיומו של האל. מבחינת האתאיזם כעמדה נפוצה בתרבות החילונית עולה כי יש לגישה זו משקל פוליטי לא פחות מאשר פילוסופי. כלומר: לא פחות משמדובר באי הסכמה עם קיומו של האל או בחוסר אמונה בו על יסוד היעדר עדויות והוכחות לקיומו, משמשת הגישה האתאיסטית ככלי ניגוח של הדת כחלק ממלחמה שבה נוקטים מתנגדי הדת בעולמנו.
בהקשר זה, יותר ויותר נראה הדבר סביר שמעמדו העכשווי של אלוהים בעולם המערבי איננו אלא תוצאת מזימה אנטי-יהודית של הנצרות. יותר ויותר נראה הגיוני שדת זו, ששמה לה למטרה לפגוע בעם היהודי לאורך ההסטוריה, עשתה זאת כחלק מפגיעתו ההסטורית של הרוע הקיים בעולם בטוב באשר הוא, ואחד מהמושגים החשובים בהקשר זה - אם לא החשוב מכולם - הוא מושג האלוהים.
בימי קדם האמינו רובם ככולם של בני האדם בעולם בקיומה של ישות כמו אלוהים, גם אם לא תמיד הסכימו על הגדרת האל ולעתים קרובות החליפוהו ובלבלוהו עם אלילים שחלק מהם היו נציגיו של רוע גדול. במאבק שבין תפיסת האלוהות היחידה, המיוחדת והמאוחדת של היהדות לבין האמונה האלילית, היתה הופעתה של הנצרות הנסיון האחרון והגדול ביותר של האלילות לכבוש לה שלטון בכיפה, זמן קצר לפני שייעשה הדבר על ידי היהדות.
בהקשר זה כדאי לזכור כי כשהופיעה היהדות על בימת העולם היתה – כפי שניתן ללמוד מכתבי הקודש היהודיים - עבודת האלילים במלוא עוצמתה. במלחמה שהכריזה עליה היהדות נוצחה האלילות כמעט לגמרי. מלחמה זו נעשתה הן באמצעות חוקי התורה שיצאו נגד האלילות והן באמצעות הרעיונות שבאמצעותם הציגה היהדות את הטפשות, העוול והרוע שיש באלילות. מבחינה זו כיסתה היהדות טווח גדול של מלחמה רוחנית, החל מכך שהציגה את הכשלים ההגיוניים שיש באלילות וכלה בכך שהראתה כי עובדי האלילים שירתו אותם באמצעות רוע ותוך כדי פגיעה בבני אדם.
ההבדל העקרוני שבין אלוהות לאלילות הוא ההבדל שבין תפיסת הקשר מלא להקשר חלקי: המאמינים באלוהים הישראלי מאמינים שכל הכוחות הקיימים במציאות חוברים למערכת שלמה ואחדותית, הרמונית ביסודה, הפועלת ביקום וכוללת אותו. עובדי האלילים כבולים לאמונה באחד מהגורמים הקיימים במציאות ורואים בו את הגורם העליון, כשהם מאמינים כי סגידה לו קונה את תמיכתו ומעניקה להם עליונות על שאר הגורמים במציאות.
מבחינה עקרונית הביאה הנצרות אל העולם את הצורה הקדומה של הקניבליזם שכן בפולחנה אוכל המאמין באופן סמלי את גופו של האדם-האל אשר הוקרב למענו. עקרונית, מלמדת הנצרות באמצעות סמליות זו את בני האדם שההקרבה של אדם אחר למען חבריו מוצדקת מבחינה מוסרית, מה שמהווה מאוחר יותר את התשתית לכל המגמות הפוליטיות האלטרואיסטיות המצדיקות פגיעה ביחיד למען הכלל ורואות בביטול היחיד את עצמו למען אחרים מעלה מוסרית. כך מצליחה הנצרות להשפיע מבחינה מוסרית על העולם שנים רבות אחרי שהקניבליזם הפרימיטיבי נעלם כבר ממנו – ועקרונותיה ממשיכים לשמש בידי בני אדם ככלי מדריך לפעולה.