מקור הסכיזופרניה המערבית
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1002
מקור הסכיזופרניה המערבית
אי המעשיות של המוסר הנוצרי
עובדה ראשית וחשובה היא זאת: הנצרות איננה מותאמת מציאות ומנוגדת לחיים; ככזאת, לא רק שאין היא מספקת תשובות נכונות ויעילות לבעיות הראשיות של הקיום האנושי אלא חמור מזה: תשובותיה והנחותיה המוסריות ערוכות כך שחיי האדם שינסה לקיים אותן ייכשלו.
למעשה, המוסר הנוצרי הוא בעל מגמה להוכיח את תפישת המציאות שלה הנצרות מטיפה, שהיא כזו של חיי סבל וכשלון, הנובעים מכך שלפי המטפיסיקה הנוצרית העולם הזה הוא מימד שלילי של הקיום, המנוגד ל"מלכות השמיים". לכן, כל הישענות על הדוקטרינה הנוצרית לצורך קיום משמעה פעולה נגד החיים.
עובדות אלה משמען שעל אף שמחד אין האדם בעולם הנוצרי יכול להתנגד לנצרות כי הדבר יהיה מסוכן לעצם קיומו, תהיה קבלתו של המוסר הנוצרי לצורך חיים כמעשה התאבדות שאין האדם יכול להחזיק מעמד עימו. דבר זה חייב את האדם בחברה הנוצרית לערוך הפרדה בין מוסכמותיו לחייו ולמעשה לנקוט בכפילות.
העולם המערבי מתנהג מזה עידנים בכפילות מוסרית שבה קיים ניגוד בין מעשיו לבין ערכיו המוצהרים. כל מי שמתעמת עם העולם המערבי-נוצרי לומד במוקדם או במאוחר כי בפוליטיקה בכלל ובעימותים קשים בפרט אין לצפות ממנו לויתור או להבלגה כמו אלה המוצהרים כערכיו במורשתו הדתית – ומבחינה מעשית יש להתכונן לא רק לאלימות מצידו, אלא לנכלים, ערמומיות ואיסטרטגיה של הסתרה, כחש ועיוותי מציאות שבהם הוא נוקט.
מכיוון שמפתח המוסר הנוצרי אינו מתאים למציאות ביסודו, משמעותו היא שעל האדם לבחור בין אי מוסריות לאי מעשיות. לכן, כשהיו העמים הנוצריים ניצבים מול הברירה הקבועה שמולה היתה האידיאולוגיה הנוצרית מעמידה אותם – מוסריות או חיים – והיו רוצים לבחור בחיים, הם היו נאלצים לקבוע "עובדות בשטח" שלא היו עולות בקנה אחד עם המוסר הנוצרי – ופתרו את הבעיה בכך שלא הצהירו עליהן.
לאור זה, עסקו הנוצרים לאורך כל ההסטוריה הארוכה שלהם, בפעולות של הרג, כפיה וכיבוש, המנוגדות רשמית לתפישתם הדתית המוצהרת, אשר מנחה לסובלנות, חמלה ומחילה על אלימות או על פגיעה כלשהי בזכויותיהם של הנוצרים. על יסוד היותה של תגובת האויב ל"תן את הלחי השניה" דרך קבע הגברת מעשי התוקפנות ולא המעטה בהם, לא יכלו העמים הנוצריים – אם רצו להמשיך להתקיים – ליישמה בפועל, מה שהביא אותם ליצור מפתח אלטרנטיבי של פעולה בהקשר של עימות פוליטי.
הנוצרי למד שאם הוא חפץ להתקיים שומה עליו לקבוע במעשיו עובדות, אף אם הן מנוגדות לתפישתו האידאית, ולחיות בפיצול שבין פעולות החיים והרעיונות המנוגדים להם. ברוח זו, הנחת היסוד של המנהיג הנוצרי – ומה שמכשיר אותו להנהגה – הוא שליטתו במפתח פעולה כפול פנים, כלומר ביכולת פעולה אשר מיישמת מוסר של קשיחות, תוקפנות ואלימות תוך כדי הצהרה על שאיפה לשלום, אהבה לזולת וחמלה לכל. בעולם המערבי, לדוגמה, מצפים מהאפיפיור להצהיר שוב ושוב על שאיפה לשלום בין האומות, אף כי כל הצהרה דומה לאלה שתבוא מפיו של מנהיג פוליטי תיתפס במקרה הטוב כחוסר מעשיות.
לגישה זו יש השלכות קשות ביותר על כל תפיסת העולם במערב, שכן זוהי הסיבה שבגללה הוא מוחל על פשעים אלימים ומעשים קשים הנעשים על ידי ארגונים פוליטיים, כי הוא מניח שגם הם – כמוהו – מכירים בכורח המציאות שלא להיות מוסריים... ברוח הבנה זו של הפרגמטיזם הפוליטי-מוסרי של הנצרות מוקעים לא רק בני האדם המוסריים ככאלה שאינם מעשיים בשל טענתם לפעולה על יסוד זכות ההגנה עצמית, אלא שהם אף נתפסים כשקרנים, בגלל שברור לכל בעל שכל ישר שמי שאיננו מגן על עצמו אינו יכול להתקיים.
זו, למעשה, היא הסיבה שבגללה גם ישראל איננה זוכה לאמון העולם כאשר היא מנסה שוב ושוב לשכנע אותו כי היא פועלת באופן מוסרי. מבחינת ההגיון הפנימי של המוסר הנוצרי אין אפשרות קיום בעולם הזה לאדם מוסרי. לפיכך, כל נסיון להציג הצלחה מעשית כמוסרית בתחום כלשהו נכשל מלכתחילה כי בעולם הנוצרי אין בנמצא אפשרות לנצח במלחמות – כמו ישראל – ובו בזמן להיות מוסריים.
כפי שהלוקה בסכיזופרניה בשילוב של השלכה מטיל על בני אדם אחרים האשמה בשקר, הסתרה והעלמה של חוסר מוסריות כמו שלו, מאמין הנוצרי כי היהודי מסתיר ממנו את חוסר המוסריות שלו הדומה לשלו אך איננו מוכן להכיר בהיותו לא מוסרי – וזה מה שמרגיז אותו. אך בשל אי הבנתם של מדינאי ישראח ומסבירניה את הסתירה הפנימית של המוסר הנוצרי אין הם מבינים מדוע על אף נסיונם להציג את מעשיה של ישראל כמוסריים אין הם נראים כך לעולם הנוצרי.
וזו גם הסיבה לכך שאויביה של ישראל מנצחים אותה בדעת הקהל של העולם המערבי ביחס ישר הן להפסדים שהם נוחלים נגדה במלחמה והן לחולשותיהם הרבות, החל מהחולשה התרבותית וכלה בחולשה הכלכלית. מבחינה זו זוכה האיסלם במלחמה על לבו של העולם הנוצרי כי הוא מצליח לשכנע יותר באומללותו – ולפיכך הוא גם נתפס כמוסרי יותר מישראל.
אך בעיקר קיימת בעייתו של העולם המערבי בעצם היותו בעל הישגים אובייקטיביים רבים בתחומי המדע והכלכלה ביחס לחלקים ירודים ממנו בעולם. הכרתו של העולם הנוצרי בהצלחתו היחסית בתחומי הקידמה והטכנולוגיה בעולם האנושי מהווה, לפי המוסר הנוצרי, גם הכרה בעדות על היותו בלתי מוסרי. דבר זה מביא ממילא לרגש נחיתות מוסרי קשה ומתבטא במדיניותו הסוציאליסטית חובקת העולם, שלפיה הוא מעניק תמיכה גם לרבים מאויביו.