מעמדו המטפיסי של היהודי בנצרות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1144
Normal 0 false false false EN-US X-NONE HE MicrosoftInternetExplorer4 /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"Table Normal"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-priority:99; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0in 5.4pt 0in 5.4pt; mso-para-margin-top:0in; mso-para-margin-right:0in; mso-para-margin-bottom:10.0pt; mso-para-margin-left:0in; line-height:115%; mso-pagination:widow-orphan; font-size:11.0pt; font-family:"Calibri","sans-serif"; mso-ascii-font-family:Calibri; mso-ascii-theme-font:minor-latin; mso-hansi-font-family:Calibri; mso-hansi-theme-font:minor-latin;}
מעמדו המטפיסי של היהודי בנצרות
ביקום של הנוצרי, היהודי הוא האנטי-תיזה לטוב המטפיסי, למוסר ולאנושיות.
היהודי השיג את דרגתו בעולם המערב באמצעות המיתוס הראשי של הנצרות, הברית החדשה, שם הוא מופיע כביטוי לרוע במאפיינים שליליים רבים; קודם כל הוא מוקע בצורה קולקטיביסטית, כציבור של יחידים, הקרויים ה"יהודים" כנראה בפעם הראשונה בהסטוריה. בני העם היהודי מופיעים בספר "הברית החדשה" לא כדמויות יחידאיות אלא כקבוצה, כקהל, למעשה ככנופיה מסוג מיוחד. ממוצא יהודי דרגתו זו היא בעלת מעמד כה עמוק וכה יסודי בתפישת העולם עד שגישה זו אליו קנתה לה מאמינים ברחבי העולם. מבחינה זו היה העם היהודי האמצעי שבו השתמשה הנצרות כדי לעודד את האנושות לקולקטיביזם.
ב"ברית החדשה" הציגה הנצרות את תכונות האופי והערכים של היהודים בצורה שלילית, ככאלה שכדאי שייעלמו מן העולם: בראש ערכים אלה רדיפת בצע, הבאה לידי ביטוי באהבת ממון, בפעולות כלכליות כמו הלוואה ברבית – ובעושר חמרי. דבר זה מתבטא בהיבטים שונים של קורות המשיח הנוצרי, החל מתביעתו ממאמיניו שיוותרו על רכושם הפרטי אם ברצונם להיכנס לקהילתו וכלה בתאוות הבצע של יהודה איש קריות אשר בגללה הוסגר לרומאים שצלבוהו.
היהדות מואשמת על ידי הנצרות ביחס ישר לראשיה ההגותיים המפוצלים, בהגזמה למידת הרוח או לחומר; מחד יש המאשימים את היהדות ברוחניות יתר: הם טוענים שהיא מנותקת מהמציאות (בין היתר על ידי כך שהיא לא מכירה בבוא המשיח), לא ריאלית, מרחפת, לא מעשית, מיסטית. מחד מאשימים אותה בחומריות יתר: טוענים שהיהודי הוא רודף בצע, סוחר שכל מה שמעניין אותו הוא הרווח, ועוסק – בהתאם לכך – בפעולות של כלכלה.
האמת היא שביסודן העובדות נכונות - אך לא פרשנותן. היהדות המאוחדת אכן מאחדת רוח וחומר ושולטת בכל היבטי המציאות. בין היהדות לבנותיה הנצרות והאיסלם היהדות היא הגוף הבריא – ואין הבריא יכול להוכיח לחולה את בריאותו אם החולה החליט שהוא הבריא מבין השניים.
כך או כך, במערכת הערכים הנוצרית, הלא מוסרית והמנוגדת לאנושיות, ראייתה של היהדות ברוח זו היא הפועל היוצר המשתמע מבחינה הגיונית. לפי הנוצרי, למשל, מי שצובר עושר הוא האחראי לעוניו של העני – ולפיכך מוטלת האשמה על דלות העניים על היהודים העושים הון ומלווים ברבית...
מהאשמות כגון אלה עולה כי היהודי הוא שליח הרוע עלי אדמות וכי מבחינה מטפיסית הוא מייצג מגמה שמנוגדת לטוב, לאנושיות ולחיים עצמם, שבה משולבים מסרי "הברית החדשה" שבה היהודים אחראים למותו של המשיח עם ראיית היהודים בתרבות, שבה הם שליליים בתוקף היותם לא נוצריים.