ההקרבה העצמית בנצרות וביהדות

 

ההקרבה העצמית בנצרות וביהדות

אחת הדוגמאות המובהקות למידת ההבדל העקרוני שקיימת בין הנצרות ליהדות בנושא ההקרבה היא ההצהרה הנוצרית על כך שישו מת ביסורים תוך הקריבו את עצמו כדי להציל את העם.

אין מקבילה לרעיון זה במסורת היהודית האותנטית, ואין שום עדות לא רק לכך שאחד מאבות היהדות או חכמיה חיו חיים של סבל ומתו מתוך סבל אלא שאף אם היו מקרים שבהם התעמתו אבות היהדות עם בעיות ולעתים רחוקות מתו תוך סבל, הסבל מעולם לא נתפס במסורת היהודית ככזה שיש בו לכפר על חטאיהם של בני אדם אחרים תוך הקרבה עצמית.

וכמובן מותר לציין כי אין שום המלצה עקרונית מסוג זה ביהדות לחפש במכוון אחר סבל או מוות ביסורים כמעשה חיובי שיש בו כדי להרוויח ערך כלשהו או להציל בני אדם אחרים.

נתונים נוספים