תוצאות הפיצול הנוצרי
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1078
תוצאות הפיצול הנוצרי
מכיוון שהנצרות הצהירה, פילוסופית ומעשית, על דחייתו של העולם הזה – היא בהכרח הזמינה על עצמה ועל מאמיניה פיצול אישיות הכרחי שנובע מהצורך לפעול בעולם הזה פעולה מעשית המנוגדת לו.
היחס בין מוסר לעושר היה אחד הויכוחים העיקריים שנתגלעו בנצרות מימיה הראשונים. בכדי להפיץ את הרעיון הנוצרי בעולם היתה הכנסייה חייבת לציית לחוקיו ולצבור עושר בכדי שיהיה לה הכוח להגשים את מטרותיה; כאשר מישהו מעוניין להגשים מטרה בתחום מסויים הוא אינו יכול לעשות זאת מחוץ לתחום הזה. אין אפשרות לגעת מבלי להיות נוגע או להיות מחוץ למה שאתה רואה, שומע או מבין. בכל תחום שבו רוצים לפעול, יש להיות. בתמצית, כדי להיות בעלת השפעה בעולם הזה חייבת היתה הנצרות לגבש מדיניות בעלת השפעה בעולם הזה, על אף שתיאורטית היא דוחה עולם זה כרע.
הנסיון של הנצרות לנתק את עצמה מן העולם הזה עלה לה בפיצול שאליו דנה את מאמיניה מאז ועד היום: ניגוד בין האידיאלי לבין מה שיש במציאות, בין המחשבה לבין החושים, בין הרעיון המופשט למציאות המוחשית וכיו"ב.
הנצרות דנה את מאמיניה לפיצול מתמיד בין מה שיש לבין מה שראוי שיהיה בכך שהוקיעה את היש ובירכה את מה שראוי שיהיה תוך כדי נתקו מן היש.
אך הראוי שיהיה חסר משמעות הוא מבלעדי היש וכל נסיון לבנות את הראוי שיהיה מבלי להתייחס אל היש אינו יכול לעמוד כי הוא יהיה חסר משמעות (משמעות היא, בעצמה, התייחסות למשהו שקיים, משמעות = משמע). ללא היש לא ניתן להבין את מה שראוי שיהיה.
אי האפשרות להבנה, שהיא הכרחית לצורך פעולת היחיד הרציונלי איננה דבר הכרחי בחברה שאינה מכבדת את היחיד או את הרציונליות. אדם יכול לבחור בחיי אדם או בחיי חיה - שניהם באפשרויותיו המעשיות. חברת בני אדם שמתנהגים כמו חיות נשענת על מינימום ידע, תוך נסיון מצומצם להגיע להתאמה למציאות באופן הקיים גם אצל בעלי חיים. ברוח זו, ידע זה איננו מושגי ואין הוא מאפשר תנועה מן הקונקרטי למופשט. כנראה שנזקו של הידע הזה גדול במיוחד כשהאדם מפעיל אותו כידע יחיד אודות המציאות: אז הדבר מצמצם את כל הידע המושגי לרמה קונקרטית.
התוצאות, כנראה, באות לידי ביטוי בכך שהידע המושגי מופעל, בהקשר זה, כידע קונקרטי מתוך בורות ולכן קיימים כל הליקויים בשימוש במושגים ובבורות לגביהם בחיים ובפילוסופיה: כל המופשט נתפש כקונקרטי ואיננו מאפשר לאדם להחזיק בהפשטות מלאות. כלומר: מושג נתפש לא כעיקרון שמספר אינסופי של מסויימים התייחס, מתייחס ויתייחס אליו - אלא כאל מהות מסויימת במציאות שנושאת מאפיין חמרי - כלומר: סופיות (מסויים נובע מסיום כלומר דבר מוגבל שיש לו גבולות).
זוהי הדרגה הגבוהה ביותר שאליה יכול להגיע אדם כאשר הוא מוריד את יכולתו המושגית לדרגת יכולת החיה, כדי להחזיק ביכולות החייתיות. אך האדם איננו חיה, ובעוד שהטבע צייד את החיה במנגנון התאמה, המאפשר לה להחזיק בידע הנכון לה בהיעדר היכולת המושגית, הוא לא סיפק מנגנון כזה לבני אדם. כך נוצר מצב כזה שבו בני אדם מסוגלים לרדת לשפלות התפישה החייתית ולא לרמות הגבוהות, האינטואיטיביות של תפישה זאת – והם יוצאים קרחים מכל הכיוונים. התוצאה היא של יכולות חשיבה נמוכות בהקשר הכולל של תפישת העולם, גם אם מדובר ביחידים המגיעים להישגים גבוהים בתחומים מסויימים. לכן ניתן לצפות בחברה של היום במוסדות אקדמיים-מדעיים שבהם מפליגים בני אדם לידע עמוק ברמות הפשטה גבוהות, אך בו בזמן הם – המוסדות והמתפקדים בהם - נטועים במסגרות חממה שהתייחסותם הכללית למציאות נמוכה ברמתה.
זוהי תוצאתו הסופית והחמורה של הפיצול הנוצרי: ההפרדה בין תפישות, הבאה לידי ביטוי באותה תודעה נתונה; היחיד האנושי בתרבות של היום אוחז, פעמים רבות, ביכולת גבוהה של תפקוד בתחום מסוים, אך בתפישת עולם נמוכה כשמדובר בגישה פילוסופית כללית אל החיים. זהו מצבה של חיית-אדם עכשווית – אדם שיש בו שתי ישויות לא מאוחדות, שהאחת מתייחסת לעולם מופשט והשנייה למוחש.
לכן עדים אנו לתרבות המערבית בימינו, שהיא, ללא ספק, התרבות המתקדמת של ימינו, כאשר היא מפגינה קידמה טכנולוגית וכלכלית רבה, שכדי לעסוק בה ולישמה יש צורך ביכולות גבוהות מבחינה שכלית – אך מבחינה פוליטית אין היא מתקדמת אל מעבר לשיטות דוגמטיות פשטניות כמו הסוציאליזם, הדוגל ב"לקחת מהעשירים ולתת לעניים" כאילו יש בכך משום יעילות אמיתית. ואלה האחרונים שולטים מבחינה מעשית – דרך המבנים הפוליטיים והשלטוניים בחברה – בראשונים, דבר שמשמעו שליטת בעלי השכל הנמוך בגבוה.
אוהד קמין