כל העולם
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1020
כל העולם
בין הקשר מלא להקשר חסר
הנצרות היא האחראית לחומרנות השלטת היום בעולם, בעיקר בשל הנחילה את דוקטרינת הניגוד המציאותי בין עולם החומר לעולם הרוח, אשר הביאה מהמטפיסיקה האפלטוניסטית אל שדה הדת. בפעולתה זו הנצרות גרמה לכך שהאנושות – לפחות בחלקה המערבי – מתוך דחיה של המטפיסיקה הנוצרית, בחרה לחיות בחלק העולם הפיסי. בכך נגזרה על העולם המערבי החומרנות על כל השלכותיה המעשיות, לטוב ולרע.
לטוב, כי הישגיות האדם בעולם החומרי הגיעה במערב לרמות גבוהות ביותר. לרע, כי האדם למד לראות את חייו כמהות חומרית, החל מתפישת עצם קיומו כגוף ולפיכך את חייו כתוצר של עצם חומרי וכלה בהבנת כל היבטי החיים כחומרניים, כלומר כתארים, תוצאות והשלכות של התרחשויות בשדה החומר.
המשמעות המעשית של כל אלה היא צמצום ההקשר הכללי שאליו מודע האדם בחייו. הקשר כללי זה, שהמלה האחרת המגדירה אותו, היא "עולם", מצטמצם, בשל כך ומתאים את עצמו לגבולות תפישת האדם את העולם החומרי, שהם גבולות חושיו הגופניים.
אמירתה של המשוררת רחל "צר עולמי כעולם נמלה" יכול בהחלט לבטא את העולם האנושי שיצרה הנצרות, כי בני האדם של היום מחזיקים בתפישת עולם חלקית, מצומצמת וצרה שאין בה הרבה יותר מאשר מה שחושי האדם מציירים לפניו במפורש.
על רקע העובדה שהאדם הוא בטבעו מהות יודעת שאיננה יכולה להתעלם מיכולתה לתפוס הרבה יותר ממה שמאפשרים לה חושיה באופן ישיר, ניתן להבין כי משמעותה המעשית של התפישה החומרנית היא פעולה מתמדת להכחשת רוחניותו של העולם. הכחשה זו נעשית כל העת בתחומים שונים, החל מפעולות הדת הנוצרית וכלה בפעולות הממסד המדעי המערבי. שני אלה משתפים פעולה בחיזוק האמונה בעולם החומר וב"מחיקת" העדות הגלויה והקבועה של רוח העולם הקיימת במציאות.
כשהיא מעודדת על ידי הנצרות בצורה מתוחכמת (הכוללת את "העולם הבא" הבלתי סביר, השלילי ומלא הסתירות שאין אדם נבון יכול להרשות לעצמו לראותו כחלק בעולמו), הביאה הדת הנוצרית לידי הוצאתו מן העולם של האל שהציגה היהדות. למעשה, האתאיזם העולמי, אשר צמח על יסוד ההנחה הנכונה שישות בעלת סתירות פנימיות לא תיתכן, דחה את האל היהודי מתוך אמונה שמדובר בישות בעלת סתירה פנימית, לאחר שהוצג כך על ידי הנצרות.
אם היה האתאיסט המערבי מוצב אל מול דמות האל שהציגה היהדות, שיש בה הרמוניה משלימה של כוחות קיימים, שאין בה סתירות או ניגודים פנימיים והיא תואמת את העולם, האדם והטבע, הוא היה יכול להרחיב את עולמו בצורה משמעותית ולהתחיל לכבוש מחדש את תחום המחיה הראוי לאדם – המציאות השלמה – שהוא, לאמיתו של דבר, כל העולם.