התנזרות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1182
התנזרות
תוך ראיית "סיפורה של נזירה" עם אודרי הפבורן בתחילת אפריל 03 אני חושב על ההיבט האפיסטמולוגי של חיי הנזירה: לשכוח, לוותר על הזכרונות, לא לדעת.
המאבק הדרמטי בין הרצון הטבעי האנושי להיות משהו לבין השאיפה הנוצרית לביטול עצמי שמשמעה להיות כלום מעלה את השאלה: האם יש קשר בין המלה NUN (נזירה באנגלית) לבין צשצעות אותה המלה באנגלית שמציינת כלום, מאומה, שום דבר? - והאם משמעות הדבר "אני נזירה = אני כלום"?
האם יכול אדם לבטל את עצמו?
האם יכול אדם לקיים סתירה: מחד לבטל את רצונותיו שאיפותיו מטרותיו ותכליותיו ומאידך להישאר מהות שלמה במציאות?
האם אין העצמיות כוללת את כל השאיפות האנושיות וגם, בהכרח, את הרצון להיות נזירה – אם וכאשר הדבר מייצג את הערכים הגבוהים של האדם?
האם זה שעושה דיאטה, מכניס את עצמו למשטר של צמצום או חוסך כסף למען מטרה נעלה אינו פועל למען עצמו? ברור שכן. אם זה כך יש ברצון לא לרצות סתירה פנימית.
הדבר מטופל לאורך הסרט, שהוא סרט חשוב נגד מגמת הנצרות ונזקה בחיי מי שמנסה להגשים סתירה כזו.
למעשה, זו הגרסה הרצינית של מריה מ"צלילי המוסיקה" – ומעניין לזכור כי בסרט היא מגלמת לא רק את מי שאינו מתאים לתפקיד שכזה אלא גם את מי שנוטש את חיי המנזר לטובת אהבה רומנטית.
הנזירות – חטיבת חוד נגד החיים, המסוכנת ביחס ישר להיותה מכובדת ואהודה בציבור כ"לא מזיקה".